התחברות
סימנים נבחרים מהלכות חנוכה על סדר השו"ע משולב בתמצית דברי נושאי הכלים ודברי פוסקי זמנינו בדברים המעשיים
סימן תרפב – דין על הניסים בחנוכה
הרב אליעזר טובי והרב ירון אליה
סימן תרפב – דין על הניסים בחנוכה
סעיף א: אומר על הניסים בברכת המזון ובתפילה
כל שמונת ימי חנוכה אומר על הניסים בברכת המזון בברכת הארץ, ובתפלה בברכת מודים;
ואם לא אמר, אין מחזירין אותו (וע"ל סי' רצ"ד סעיף ד' וה'); ומיהו אם נזכר באותה ברכה כל זמן שלא הזכיר את השם, אפילו נזכר בין אתה להשם, חוזר.
ואם לא אמר, אין מחזירין אותו (וע"ל סי' רצ"ד סעיף ד' וה'); ומיהו אם נזכר באותה ברכה כל זמן שלא הזכיר את השם, אפילו נזכר בין אתה להשם, חוזר.
הגה: י"א כששכח על הניסים בברכות המזון כשמגיע להרחמן יאמר: הרחמן יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיהו כו'(וכן בתפילה, אם שכח לומר על הניסים, יאמר קודם "יהיו לרצון" האחרון) (כל בו, וכבר נתבאר סימן קפ"ז סעיף ד').
ערב חנוכה:
אפילו אם מתפלל ערבית בערב חנוכה מבעוד יום, יאמר על הניסים ואף על פי שעדיין לא הדליק נרות חנוכה (ואף שבבית כנסת גם לא הדליקו עדיין). ובמנחה של ערב חנוכה, אין לאמרו אפילו אם הדליקו נרות. [חזו"ע עמ' קפח, ילקו"י עמ' תקפט]
- אם חל חנוכה ביום ראשון, ומברך ברכת המזון במוצאי שבת – יזכיר בברכתו "רצה" ולא יזכיר על הניסים, משום דהוי תרתי דסתרי. [חיי אדם, כלל קנד, סע' לט]
מי שאכל ביום השמיני של חנוכה ונמשכה סעודתו עד הערב:
שו"ע (סי' קפט, סע' י), חזו"ע (עמ' רז), ילקו"י (עמ' תר) חיי אדם (כלל מז, סע' כד) - כל זמן שלא התפלל ערבית, מזכיר על הניסים בברכתו, שהולכים אחר תחילתו הסעודה. אך אם התפלל ערבית, כבר לא יוכל להזכיר על הניסים, דהוי כתרתי דסתרי.
בא"ח(ש"א, חוקת אות כב),כה"ח(סי' קפט, אות מג) – בראש חודש וחנוכה אין הולכים אחר תחילת סעודה, ולכן אם מברך בלילה אחר שכבר יצא היום, אינו מזכיר של ר"ח ושל חנוכה. [חששו לדעת החולקים, שאין ללכת אחר תחילת הסעודה, שלדבריהם הוי הפסק].
סעיף ב: אומרים על הניסים במוסף
גם במוסף של שבת ושל ר"ח צריך להזכיר של חנוכה, אף על פי שאין מוסף בחנוכה.
סעיף ג:
אין אומרים: כשם שעשית וכו'(רצונו לומר, שאין לומר בסוף נוסח "על הניסים" בקשה, שיעשה לנו ניסים כשם שעשה לאבותינו) , אלא מסיים: ועשית עמהם נסים וגבורות בימים ההם בעת הזאת;
ויש אומרים שאומרים אותו (והמנהג כדעה הראשונה).
עמוד הקודםעמוד הבאויש אומרים שאומרים אותו (והמנהג כדעה הראשונה).
