• אם הניח על חתך השחיטה מותר (כיון שעצם הקדרה נקוב בתחתיתו. ר"ן) וכן אם הניח על הנחיריים בצירוף קיסם שנעץ בהם מותר ואם על צידם אסור.
• איכא דאמרי: גם על הנחיריים מותר ועל צדדיו אם נעץ בהם.

• הרי"ף והרמב"ם פסקו כלשנא קמא שלא מועילה נעיצה לצדדין. וכ"פ הרשב"א שבשל תורה יש להחמיר.
• ויש שפסקו כלשנא בתרא כי דם שבשלו מדרבנן¹⁴³
• בה"ג התיר להכשיר מוח בצלי בלבד¹⁴⁴. והטור הסביר שכן דעת הרמב"ם שכתב (מאכלות אסורות ו ז) 'המנהג פשוט שמהבהבין את המח באור כדי להכשירו לבישול'. . אמנם הב"י הסביר שגם הרמב"ם מתיר מוח במליחה ובישול אלא כתב רק שהמנהג היה להבהב באש.
• מ"מ: שאין כך המנהג אצלו אלא 'מוציאין המוח מקדרת הראש שהוא נתון בו ואח"כ קורע הקרום שעליו ומולחו והרי הוא מותר אפילו לקדרה'
• רשב"א בקצר שם: אם רצה, חותך את הראש לשנים ומולח יפה את הראש מצד פנים והופכו ומולח על העור.
• טור בשם הרא"ש: מתיר לבשלו ע"י מליחה עם המוח רק שינקוב העצם כנגד הקרום וינקוב גם הקרום. והסביר הב"י שדווקא במליחה צריך נקיבת קרום ולא בצליה כיון ששם מועיל כח האש לשאוב לדעת הרא"ש.
חילוק בין צליה למליחה לגבי קרום המוח: כתב הרשב"א 'דקרום שאני הואיל ורך ודק יש כח באש להפליטו מידי דמו ואעפ"י שאינו חותכו ואין פניו ממש על פני האש' אבל במליחה משמע שצריך גם חיתוך הקרום ולכן כתב הש"ך (ה) שלגבי מליחת הראש כתב השו"ע (ג) שינקוב את הקרום, שבצליה אין בזה צורך.
השו"ע סעיף א' כתב כדברי הרשב"א 'הראש, חותכו לשנים ומולחו יפה לצד פנים, וחוזר ומולח על השיער כיון שלכתחילה צריך למלוח משני צדדים. ש"ך ב ע"פ ב"י.' וכתבו הש"ך (א) והט"ז (א) שזהו למצוה מן המובחר שהרי בסעיף ג' כתב השו"ע להתיר גם באופן קל יותר: 'ואם רצה למלוח הראש והמוח בתוכו, ינקוב העצם כנגד הקרום, וינקוב גם הקרום, וימלח, ויניח הנקב למטה'.
אמנם לדעת הרמ"א בסימן סח (סעיף ד) צריך לכתחילה להוציא את המוח ולחתוך את הקרום שעליו שתי וערב קודם מליחה ובדיעבד מקל כשו"ע. ובכל אופן הראש עצמו מותר כיון שעצם הגולגולת מפסיק בין מה שבתוכו לבשר (רשב"א הובא בש"ך ח)¹⁴⁵
התוס' דייק 'רישא בכבשא' מבה"ג שגם בראש בהמה אין האיסור בבשר הראש עצמו אלא בבשר המוח מצד הקרום שעוטף אותו ונמצא שהוא מתבשל בדם הקרום וכן כתב הר"ן (לא ב בדפי הריף) 'ויש לחוש למוח שבתוכו'. והסביר הרשב"א (תוה"ב קצר דף עו עמוד ב): 'קרום של מוח שבראש חוטי דם יש בו, ומוח עצמו דם יש בו¹⁴⁶ ואינו יוצא במליחת הראש מידי דמו לפי שעצם המוח מקיפו ועומד בפניו ואין מקום לזוב הדם דרך שם' והוסיף (בארוך) שאמנם אם יבשלו אותו עם הדם גם בשר הראש יאסר כיון שע"י רוטב הדם יוצא ומתמצה לתוך הקדרה.
וכתב הרא"ש (חולין ז ז) ובכל אופן כשאוסרים המח או החוטין הבשר עצמו אפילו קליפה לא צריך.
הפתחי תשובה (א) הביא בשם תשובת בית יעקב שהחיתוך הוא צורך הראש שכיון שיש בו חללים גרע מחתיכה עבה ויש לפותחו ומולחו משני צדדים. ודחאו הפת"ש.
והעיר בשפ"ד שלדעת הרמ"א (סימן סט סעיף ד) שפסק כתרומת הדשן שלא מועילה מליחה מצד אחד כלל, המליחה על השיער היא מוכרחת אפילו בדיעבד.
הכשרה כשמעמיד הראש על בית השחיטה: באופן זה הגמ' התירה בצלי בפשיטות. והרא"ש בתשובה הסביר שאין נוהגים כך כיון שתנורים שלהן פתחם היה מלמעלה והיה ברור שהדם זב ובשלנו יש לחשוש שמא בית השחיטה לא יהיה מונח למטה ולכן לא נהגו.
• הב"י הבין שדברי הרא"ש הם רק ליישב דברי השואל במנהג אותו מקום ולמעשה מותר לנהוג כך גם היום.
• אך בדרכ"מ (ד) הסביר שיש לאסור בצליה כך ורק במליחה יש להתיר בעומד על בית השחיטה כיון שבצליה ע"י שחותים בגחלים אפשר שיזוז הראש מה שאין כן במליחה. אמנם בדיעבד בסימן סח (סעיף ד) אסר הרמ"א את הקרום והמוח רק אם צלה ולא הניח על בית השחיטה.
בהסבר ההיתר של בשר הראש כתב הרא"ש (חולין ז ז): 'והיינו טעמא לפי שהקרום מפסיק בין הדם שבתוכו לבשר ואין הדם נפלט לחוץ ואפילו אם קצת מן הדם נפלט ונכנס לתוך הבשר כבולעו כך פולטו'
הסביר הש"ך (ח) שעיקר הטעם הוא שהקרום מפסיק, ומה שהוסיף 'שאפילו יבלע כבולעו כך פולטו' אינו עיקר. ונפק"מ שאם יש עמו בשר נוסף שפלט כבר כל דמו גם לו אין לחוש.
אמנם בחוו"ד (ביאורים א) כתב שההיתר הוא רק לגבי הדם שבגידים והחוטים אבל 'שאר הדם שבגוף המוח והקרום ודאי מתמצה דרך עצם הגולגולת כמו דם המוח של שאר עצמות, שאין חילוק ביניהם' ולכן יש לתת לדם זה לפחות דין של דם פליטה שאוסר כשלא פולטת דם של עצמה.
אמנם לשו"ע שהתיר בסימן ע (סעיף ו) במליחה גם בשר שפלט כל צירו ושוב בלע דם גם כאן אינו נאסר. לכן ומחלוקת זו היא רק בדעת הרמ"א שאסר בזה.
הפמ"ג (שפ"ד ח) הביא מחלורת ראשונים מה מונע מדם המח לצאת לבשר הראש:
• הרא"ש כתב שהקרום מפסיק. וכן כתב הב"י בסימן ס"ח.
• והר"ן כתב שעצמות הקדירה מפסיקות. וכ"כ במעדני מלך (קצו, ב)
וכתב הפרי מגדים שהנפק"מ לדין זה תהיה 'אם הוציא המוח עם הקרום והניח אצל בשר שפלט צירו'.
וסיים ולדינא צ"ע.
בתכלית הטמנת הראש ברמץ המובאת בגמ' כתבו רש"י והתוס' שהיא להסיר ממנו הנוצות והבין בהם הרשב"א (תוה"ב הארוך עב א-ב) שמשמע שההיתר בזה לשיטתם הוא רק מצד שהוא שיעור מועט אבל לצלות לגמרי יהיה אסור בכל אופן. וחלק הרשב"א שההיתר הוא אפילו לצלותו כך לגמרי ומוכשר גם המח לאכילה בכך. ולמרות שבשאר חוטי דם סובר הרשב"א שגם לצליה צריך חיתוך כשהם מובלעים בבשר¹⁴⁷ 'קרום שאני הואיל ורך ודק יש כח באש להפליטו מידי דמו ואעפ"י שאינו חותכו ואין פניו ממש על פני האש'.
התוס' שם 'רישא בכיבשא' כתבו שבתרנגולת יש להתיר כיון שאין בה עצמות שחוסמות הדם. והסביר הרשב"א שדין זה הוא בגוף התרנגולת אבל ראשה דינו ככל ראש לענין דרך הכשרה¹⁴⁸ (רשב"א שם).
תרנגולת שלמה עם הלב והכבד בתוכה: כתב הרשב"א (תוה"א עב, ב) בשם ספר התרומה שגם באופן זה מותר ואפילו לצליה מלאה שלה. אמנם לדעת בעל העיטור ההיתר הוא לצליה קצרה בלבד כגון לצורך הבהוב הנוצות, אמנם מעבר לזה יש לחשוש שדם האברים הפנימיים יזוב ויאסור את התרנגולת ללא תקנה¹⁴⁹.
והכריע הרשב"א שלקדרה במליחה יש להחמיר כעיטור כיון שהדם שפירש ע"י הצלי בתוך החתיכה לא יצא כולו ע"י מליחה¹⁵⁰. אבל לצלי אין לחשוש כיון שהדם שזב ע"י האש יפלט לגמרי על ידה.
כתב הרשב"א (תוה"ב ארוך עט א) 'שמעתי משם מורי הרב ז"ל שצריך להדיח בית השחיטה יפה יפה כדי שלא ישאר שם דם בעין ומתבשל שם ואסור'.
דין זה נפסק להלכה בשו"ע (סח ט) והסביר שם הש"ך (יח) בשם הר"ן הטעם: 'שאין האש מוציא אלא דם הבלוע אבל דם שהוא בעין אין האש מפליטו אדרבה מיצמת צמית ליה ואסור' ¹⁵¹
ואמנם לשו"ע בסימן עו (סעיף ב) לצליית חתיכת בשר שלא הוכשרה אפילו לכתחילה אין צריך הדחה והקשה הש"ך שם (ט) שהרי לגבי מליחה חייבנו הדחה תחילה כיון שהוא דם בעין ובאופן זה יש לחייב גם כאן שהרי השו"ע בסעיף א אסר דם בעין שנטף אפילו בצלי. והשיב שיש לחלק שהדם של פני הבשר 'לא הוי דם בעין ממש' ושונה מדם שנוטף ¹⁵².
סימן עא - דין מליחת הראש והטלפים והמוח

מה מיוחד במבנה המוח ומדוע יש לחשוש בזמן הכשרו. ובמה הוא שונה מדם האברים ודם העצמות.

מהו דרך הכשר המוח.

הכשר ראש בהמה שלם

דרך הכשר המח

האם בהכשר ראש שלם שלא כדין נאסר גם בשר הראש.

האם מותר גם בימינו להכשיר ראש ע"י העמדתו באש על בית השחיטה.

מה דינו של בשר שפלט כל דמו וצירו ונמלח עם מוח הנתון בתוך קדרת הראש. ומה הדין אם הוציאוהו מקדרת הראש.

בשר שפלט צירו ושוב נמלח עם מח בקדרתו

בשר שפלט צירו ושוב נמלח עם מח שהוצא מקדרתו

האם ההיתר לצלות מוח כשעומד על בית השחיטה הוא גם להכשירו בכך לאכילה.

תרנגולת, כיצד יש להכשיר ראשה לאכילה. והאם מותר להבהב או לצלות גופה עם האיברים הפנימיים.

מהי סברת הרשב"א שיש להדיח בית השחיטה קודם הצליה. ומה החילוק בין הכשר בשר חתוך ע"י צליה.

סימן עא - מליחת עצמות