התחברות
סימנים נבחרים מהלכות סוכה על סדר השו"ע משולב בתמצית דברי נושאי הכלים ודברי פוסקי זמנינו בדברים המעשיים
סימן תרל - דיני דפנות הסוכה
הרב אליעזר טובי והרב ירון אליה
סימן תרל - דיני דפנות הסוכה
סעיף א: כל הדברים כשרים לדפנות
כל הדברים כשרים לדפנות שמה שלמדו חכמים שצריך בתלוש, צומח ואינו מק"ט, הכל נאמר דווקא על הסכך, שהסכך קרוי סוכה ולא הדפנות.
(וא"צ להעמידם דרך גדילתן כמו שצריך בלולב, אלא יכול להעמידם איך שירצה) (טור),
ואפילו חמתה מרובה מצלתה מחמת הדפנות, כשרה שגם זה נאמר דווקא בסכך (שלא תהא חמתה מרובה מצילתה).
הגה: מ"מ לא יעשה הדפנות מדבר שריחו רע (ואם אינו יכול לסבול את הריח עי' לעיל, תרכ"ט סעיף י"ד) (ר"ן), או דבר שמתייבש תוך ז' ולא יהא בו שיעור מחיצה (עי' לעיל, שם סעיף י"ב דפסול מיד אף קודם שיבש וה"ה כאן) (ד"ע).
(וא"צ להעמידם דרך גדילתן כמו שצריך בלולב, אלא יכול להעמידם איך שירצה) (טור),
ואפילו חמתה מרובה מצלתה מחמת הדפנות, כשרה שגם זה נאמר דווקא בסכך (שלא תהא חמתה מרובה מצילתה).
הגה: מ"מ לא יעשה הדפנות מדבר שריחו רע (ואם אינו יכול לסבול את הריח עי' לעיל, תרכ"ט סעיף י"ד) (ר"ן), או דבר שמתייבש תוך ז' ולא יהא בו שיעור מחיצה (עי' לעיל, שם סעיף י"ב דפסול מיד אף קודם שיבש וה"ה כאן) (ד"ע).
› סוכה שנמצאת בסמוך לבית הכסא או לפח אשפה ומגיע משם לסוכה ריח רע, כשרה אך אסור לברך שם, כמו שפסק השו"ע בסימן ע"ט, שאין לברך או לומר דבר שבקדושה במקום ריח רע ואפילו שמקור הריח נמצא ברשות אחרת. (ואין האיסור אמור אלא בריח המגיע מבית הכסא, או מפח אשפה וכדומה, כיוון שנסרחו מחמת עיפוש[מ"ב, שם, ס"ק כ"ג]). ואם יפזר מטהר אוויר או דבר אחר שעל ידו לא יריחו את הריח הרע, מותר לברך ולקרוא ק"ש [בא"ח, בא אות כח; ילקו"י, סימן עו סעיף כא; פסק"ת, סימן ע"ט אות ב].
סעיף ב: אם היו שתי דפנות סמוכות כמין ג"ם עושה לו טפח שוחק וצורת הפתח ומעמידו בתוך ג'
דפנות הסוכה, אם היו שתים זו אצל זו כמין ג"ם (דהיינו שסמוכות זו לזו כצורת ר); עושה דופן שיש ברחבו יותר על טפח ומעמידו בפחות מג' לאחד מהדפנות דפחות מג' כלבוד דמי ונחשב כסתום וא"כ יש כאן ארבעה טפחים שהם רוב מחיצה,
ויעמיד קנה (כנגד הכותל) (עי' לקמן מש"כ בזה בהרחבה) (טור) כנגד אותו טפח דהיינו בהמשך בסוף הדופן של הטפח שהעמיד,
ויעשה לה צורת פתח שיעמיד קנה עליו ועל הטפח כדי להשלים על ידי צורת הפתח לשיעור דופן, וכשרה אף על פי שהקנה שעל גביהן אינו נוגע בהן ובלבד שיהיה מכוון כנגדם.
ויעמיד קנה (כנגד הכותל) (עי' לקמן מש"כ בזה בהרחבה) (טור) כנגד אותו טפח דהיינו בהמשך בסוף הדופן של הטפח שהעמיד,
ויעשה לה צורת פתח שיעמיד קנה עליו ועל הטפח כדי להשלים על ידי צורת הפתח לשיעור דופן, וכשרה אף על פי שהקנה שעל גביהן אינו נוגע בהן ובלבד שיהיה מכוון כנגדם.
הגה: ואם הטפח והדופן (צ"ל 'והקנה') מגיע לסכך, אין צריך קנה על גביהן כי הסכך נחשב כקנה על גביהן. ויש מחמירים שצריך דווקא קנה ואין לסמוך על הסכך במקום קנה (מג"א סק"ב; חזו"א יו"ד סי' קע"ב ד"ה או"ח) (מרדכי הגה"מ פ"ד);
ומה שנהגו בצורת הפתח עגולה הוא לנוי בעלמא (משום 'זה אלי ואנוהו') (כ"כ המרדכי).
האם צורת הפתח צריכה להיות כנגד כל הדופן שממול או די שתשלים לשבעה טפחים?
מ"ב (שעה"צ סק"ב); פמ"ג (א"א, סק"ד) - אין צריך שתהיה צורת הפתח כנגד כל הדופן שמולה, אלא די בשיעור שתשלים את הדופן לז"ט, ואם הדופן שמולה ארוכה, דינה כפסל היוצא מן הסוכה, שלכל אורך הדופן הסוכה כשרה (אע"פ שאין לה שם ג' דפנות).
לבוש; חזו"א (סי' ע"ה, סק"ח); שבט הלוי (ח"א, סי' קס"ט) - אין צורת הפתח מכשירה אלא עד היכן שמגעת.
› יש אומרים שצורת הפתח צריך לעשותה לפחות ארבעה טפחים [המ"ב (סק"ט) כתב שיש אומרים כן וכ"כ החזו"א (שם) וכ"כ בפסק"ת (א)].
העושה כל סוכתו על ידי לבוד שתי או ערב - האם די בג' דפנות או צריך לעשות ד' דפנות?
מג"א (בתחילת הסימן) - העושה סוכתו על ידי קנים סמוכים זה לזה בפחות מג"ט (לבוד), צריך לעשות ארבע דפנות, ולא די בזה לסוכה של ג' דפנות והעתיקו במ"ב (סק"ז)ובאול"צ(ח"ד, פכ"ה סע"א) כתב שראוי להחמיר כן.
חזו"ע (עמוד ה)- מחיצה שעשויה על ידי קנים שביניהם פחות מג"ט הוי מחיצה גמורה ואם עשה כך סוכתו כשרה אפילו שעשה רק שלש מחיצות ואין צריך לעשות ארבע מחיצות. וכן דעת מרן הב"י והלבוש(כה"ח,אות יח).
ובשבט הלוי (ח"ט, סי' קל"ח) - כתב להקל במעקה שאינו חשוב כשתי בלבד, כיוון שיש שם גם קנה בערב מלמעלה, וא"כ י"ל שנחשב למחיצת שתי וערב (ואף שיש חולקים בזה, יש לצרף דעת המקלים החולקים על עיקר דינו של המג"א). [ועיין עוד בכה"ח (בסימן ש"ס, אות ו)שכתב שמחיצה של שתי שנתן בה שנים או שלושה קנים בערב, חשיבא מחיצה גמורה].
› והחזו"א(שם, ס"ק י"ב) החמיר במחיצה שהיא רק של שתי או ערב, ולדבריו אין לעשות סוכה באופן זה גם אם יעשה ד' דפנות. אלא חייב לעשות מחיצה של שתי וערב (ולדבריו לא די בשניים שלוש ערב, ודלא כמ"ש לעיל בשם כה"ח).
סעיף ג: היו לה שתי דפנות זו כנגד זו עושה דופן ארבעה ומשהו ומעמידו בתוך ג'
היו לה שני דפנות זו כנגד זו וביניהם מפולש, עושה דופן שיש ברחבו ארבעה טפחים ומשהו ובזה לא די בטפח, כי אין כאן שתי דפנות סמוכות, ומעמידו בפחות משלשה סמוך לאחד משתי הדפנות שאז מדין לבוד יש כאן דופן שלימה של ז"ט, וכשרה כיוון של ידי הלבוד נחשבות הדופן השלימה והדופן ארבעה כסמוכות (עי' סע"ה בהגה הראשון שצריך שיהיו לפחות שתי דפנות סמוכות);
וגם בזה צריך לעשות צורת פתח, שיתן קנה מהפס על הדופן האחד(המרוחק ממנו);
וי"א שאין זה צריך צורת פתח ויש להחמיר.
וגם בזה צריך לעשות צורת פתח, שיתן קנה מהפס על הדופן האחד(המרוחק ממנו);
וי"א שאין זה צריך צורת פתח ויש להחמיר.
הגה: אבל אם איכא דופן ז' בלא לבוד, לכו"ע א"צ כאן צורת הפתח עד סוף הכותל, הואיל ואיכא דופן ז' שהוא שיעור הכשר סוכה;
וכל שכן שאין צריכים צורת הפתח כשהדופן שלימה; ומה שנהגו בצורת הפתח כשיש לה דפנות שלימות, אינו אלא לנוי בעלמא (ר"ן והמגיד פ"ד וכל בו וב"י בשם מרדכי).
סעיף ד: העושה סוכתו באמצע החצר רחוק מדפנות החצר
במה דברים אמורים שצריך לעשות דופן של ד"ט לסוכה הנ"ל, בעושה סוכתו במקום שאין דופן אמצעי כנגדה;
אבל העושה סוכתו באמצע החצר, אפילו שעשאה רחוק מדפנות החצר, אף על פי שאין לה אלא שתי דפנות זו כנגד זו, אינה צריכה דופן של ארבעה ומשהו, אלא די לה בתיקון (האמור לעיל בסע"ב) המתיר בשתי דפנות העשויות כמין ג"םדכיוון שנמצאת בחצרויש דופן כנגדה (אע"פ שאינה סמוכה לה), אינה מפולשת לגמרי, ולכן די בטפח שוחק וצורת הפתח להתירה.
אבל העושה סוכתו באמצע החצר, אפילו שעשאה רחוק מדפנות החצר, אף על פי שאין לה אלא שתי דפנות זו כנגד זו, אינה צריכה דופן של ארבעה ומשהו, אלא די לה בתיקון (האמור לעיל בסע"ב) המתיר בשתי דפנות העשויות כמין ג"םדכיוון שנמצאת בחצרויש דופן כנגדה (אע"פ שאינה סמוכה לה), אינה מפולשת לגמרי, ולכן די בטפח שוחק וצורת הפתח להתירה.
› דע שיש חולקים על סעיף זה, ולדעתם לא התירו אלא אם שתי דפנות הסוכה הם עצמם דפנות החצר, שאז מועילה הדופן השלישית של החצר (אף שאינה חלק מהסוכה, וכגון שסיכך על שתי דפנות החצר, מאמצע החצר לכיוון הפאה הרביעית שבה אין כותל) להחשיב את הסוכה כאינה מפולשת (לגמרי) ולכן אינה צריכה דופן ארבעה ומשהו (ודי לה בתיקון האמור בשתי דפנות העשויות כמין ג"ם). אך בלא זה אין להקל כלל [כ"כ המג"א סק"ד; והסכים עמו להלכה בשעה"צ ס"ק ט"ו]. [יסוד מחלוקתם נעוץ בהבנת דברי הר"ן (ג. ד"ה "ואמר" [הראשון]) שממנו מקור דין זה].
סעיף ה: עומד מרובה על הפרוץ כשר ובלבד שלא יהא פירצה יתרה על עשר אמות
כשהכשירו בשתי דפנות העשויות כמין ג"ם בטפח וצורת פתח, אפילו אם יש בשתי הדפנות פתחים הרבה שאין בהם צורת פתח כך שכשתצרף כל הפרוץ דהיינו ביחד עם שתי הדפנות האחרות הפרוצותיהיה מרובה על העומד, כשרהאך בשתי הדפנות הנ"ל (העשויות כמין ג"ם) בפנ"ע, צריך שיהיה עומד מרובה על הפרוץ (רק שלא יהיו הפתחים בקרנות, כי המחיצות צריכין להיות מחוברים כמין ג"ם לפחות בקרן אחת (ובפחות מג"ט שפיר דמי דלבוד כמחובר, וכמש"כ בסעיף ג')) (ר"ן);
ובלבד שלא יהא בהם פירצה יתירה על י' אמות; ואם יש בה צורת פתח, אפילו ביותר מעשר.
ולהרמב"ם, אפילו יש לה צורת פתח, אם יש לה פירצה יותר מעשר, פסולה אלא א"כ עומד מרובה על הפרוץ.
ובלבד שלא יהא בהם פירצה יתירה על י' אמות; ואם יש בה צורת פתח, אפילו ביותר מעשר.
ולהרמב"ם, אפילו יש לה צורת פתח, אם יש לה פירצה יותר מעשר, פסולה אלא א"כ עומד מרובה על הפרוץ.
הגה: ונהגו עכשיו לעשות מחיצות שלימות, כי אין הכל בקיאין בדין המחיצות (כל בו); ומי שאין לו כדי צרכו למחיצות, עדיף אז לעשות ג' מחיצות שלימות, מד' שאינן שלימות משום שיש בזה הרבה פרטים ואין הכל בקיאים (כנ"ל) וטעם נוסף לזה, שיש בזה מצווה מן המובחר שיהיו ג' מחיצות שלמות (מ"ב בשם הרי"צ גיאות)(מהרי"ל).
לשיטת המג"א [הובא לעיל בסע"ב] כדי להכשיר בפרוץ מרובה על העומד, י"א שצריך שיהיה באותם שתי דפנות העשויות כמין, ג"ם ד"ט רצופים לפחות בכל דופן (בנוסף למה שמצריכים שיהיה בהם עומד מרובה על הפרוץ)וי"א שצריך שיהיה בהם ז"ט של עומד בסה"כ (שעה"צ סק"כ)
לשיטת המג"א [הובא לעיל בסע"ב] כדי להכשיר בפרוץ מרובה על העומד, י"א שצריך שיהיה באותם שתי דפנות העשויות כמין, ג"ם ד"ט רצופים לפחות בכל דופן (בנוסף למה שמצריכים שיהיה בהם עומד מרובה על הפרוץ)וי"א שצריך שיהיה בהם ז"ט של עומד בסה"כ (שעה"צ סק"כ)
סעיף ו: נעץ ארבעה קונדיסין בין באמצע הגג בין בשפת הגג וסיכך על גבן פסולה
נעץ ד' קונדסין, בין באמצע הגג בין על שפת הגג, וסיכך על גבן, פסולה ואע"ג שלעניין שבת הוי מחיצה בכה"ג, לעניין סוכה אינה מחיצה להכשיר הסוכה, דלדופן סוכה צריך מחיצה ממש;
ויש מכשירין בנעץ על שפת הגג, משום דאמרינן (גם לעניין סוכה): גוד אסיק מחיצתא והלכה כדעה ראשונה. ואם אין לו סוכה אחרת אלא זו, ישב בה ולא יברך (שעה"צ סק"ל וכה"ח אות מה בשם הפמ"ג).
ויש מכשירין בנעץ על שפת הגג, משום דאמרינן (גם לעניין סוכה): גוד אסיק מחיצתא והלכה כדעה ראשונה. ואם אין לו סוכה אחרת אלא זו, ישב בה ולא יברך (שעה"צ סק"ל וכה"ח אות מה בשם הפמ"ג).
סעיף ז: סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי הרי זו סוכה כשרה לשבת שבתוך החג בלבד
סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי (פירוש עץ כעין עמוד), או על גבי באר שיש לו פסין (פי' קרשי עץ סביבות הבאר לעשות רה"י), הרי זו סוכה כשרה לאותו שבת שבתוך החג בלבד, מתוך שלחי זה ופסין אלו מחיצות לענין שבת, נחשוב אותם כמחיצות לענין סוכה
(ואין להתיר אלא במקום שלחי ופסין מתירין לענין שבת, דאז שייך מגו) (ר"ן).
עמוד הקודם(ואין להתיר אלא במקום שלחי ופסין מתירין לענין שבת, דאז שייך מגו) (ר"ן).
