פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר השולחן ערוך

סימן שלג

הרב יעקב חיים סופר

הרב יעקב חיים סופר

סימן שלג

סעיף א'

סעיף קטן א

א) [סעיף א'] אעפ"י שמותר להסתפק ממנו וכו' פי' אע"ג דק"ל כר"ש דלית ליה מוקצה אלא בגרוגרות וצימוקים דדחייא בידים כמ"ש סי' ש"י היינו כשרוצים להסתפק ממנו אבל אם אינו רוצה להסתפק ממנו אלא להתחיל לפנותו לבד אסור אם לא לדבר מצוה, עו"ש או' א' והטעם משום טרחא. ב"י תו"ש שם.

סעיף קטן ב

ב) שם. אסור להתחיל בו וכו' ואם התחיל בו מבע"י שרי לפנותו בשבת אף לדבר הרשות. ב"י עו"ש שם מ"א סק"ב מיהו הט"ז סק"א הרבה להקשות ומסיק דאסור לפנותו בשבת לדבר הרשות אעפ"י שהתחיל בו מבע"י יעו"ש והסכים על ידו הא"ר או' א' אבל החמ"ט או א' והנה"ש או' א' השיגו על קושיית הט"ז והסכימו לדברי ב"י יעו"ש, וכ"פ התו"ש או' ב' ח"א כלל מ' או' ד':

סעיף קטן ג

ג) שם. אסור להתחיל בו לפנות. אבל מותר לעשות בו שביל ברגליו לכאן ולכאן דרך הליכתו בכניסתו וביצי אתו גמ' מ"א סק"ג תו"ש או' ג' ועיין לעיל סי' ש"ח או' כ"ח:

סעיף קטן ד

ד) שם. אלא לדבר מצוה. ומפנה אפי' מגג לגג ובחלונות ובסולמות. ב"י. מ"א סק"ד. תו"ש או' ד' ר"ז או' א'.

סעיף קטן ה

ה) שם. כגון שפינהו להכנסת אורחים וכו' שאין לו מקום לבה"מ. לבוש:

סעיף קטן ו

ו) שם. כגון שפינהו להכנסת אורחים וכו' וזהוא שבאו סמוך לשבת ולא היה פנאי אבל אם היה שהות מבע"י לא הותר להתחיל לפנות דאפי' במועד מלאכות המותרות בו אסור לכוין להניחן במועד גם השוכח פושע הוא. מו"ק:

סעיף קטן ז

ז) שם. להכנסת אורחים. או שאר סעודת מצוה. ר"ז שם. ועיין לקמן או' י"ב:

סעיף קטן ח

ח) שם. מפנה ממנו ה' קופות. ולא יותר דהוי טירחא יתירה. ב"י לבוש והיינו לאורח אחד כמ"ש סעי' ג':

סעיף קטן ט

ט) שם. אבל כולו לא יפנה וכו' אפי' אם אין שם אלא ג' או ד' קופות. ב"ח א"ר או' ב' ואם המקום מרוצף באבנים דליכא למיחש לאשוויי גומות מותר לכבדו. שה"ג. ואפשר דדעת הפו' שלא כתבו זה ס"ל דלא פלוג ועיין לקמן סי' של"ז סעי' ב':

סעיף קטן י

י) שם. הגה וכל שבות שהתירו וכו' עיין סי' ש"ז סעי' ה':

סעיף קטן יא

יא) שם. בהגה מותר ג"כ לצורך אורחים. הסועד עם האורחים (היינו באינו מזומן לכבודם) הוי סעודת הרשות רק שבעה"ב המזמינם עושה מצוה. מ"א סק"ה. ואינם נקראים אורחים אלא שבאו מעיר אחרת. ר"ז או' ו' וכ"כ בפי' בשם תה"ד סי' ע"ב:

סעיף קטן יב

יב) שם. בהגה. אבל כשזימן חבירו וכו' פשוט דאין בכלל זה המזמן חבירו לבוא אצלו לכבוד אורח הבא אצלו שגם חבירו בכלל אורח לענין זה (דשרי לפנות בשבילו) וכ"ש שאר סעודת מצוה (דשרי לפנות בשביל כולם) ט"ז סק"ב. תו"ש או' ו' ומיירי כשא"א לקיים מצות הסעודה במקום אחר כ"א במקום שהיה האוצר של תבואה ופשוט פתה"ד או' א' ועיין לעיל או' ה':

סעיף קטן יג

יג) שם. בהגה. אבל כשזימן חבירו וכו' וכן אם האורחים משלמים בעד הסעודה אינם בכלל צורך אורחים. א"ח או' א':

סעיף קטן יד

יד) שם. בהגה לא מקרי אורחים. וכ"מ שנזכר כבוד אורחים היינו שהם ראויים לכבוד כגון בעלי תורה או בעלי שם טוב ומעשים טובים או עני בן טובים או עשירים שראוי לכבדם שאינם עושים רעה ולא הגרועים שמהרה יפולו או הקבצנים שעוברים ושבים בשביל טרף ומזון והם בכלל צדקה ואינם בכלל כבוד אורחים. סולת למנחה כלל ע"ו דין ג':

סעיף קטן טו

טו) שם. בהגה ואינה סעודת מצוה וכו' ועיין בתשו' חו"י סי' ע' שמפרט שם איזה נקרא סעודת מצוה ובמ"א לקמן סי' תקס"ח סעי' ב' ובדברינו לשם בס"ד ומה שמפלפלים בד"ת בתוך הסעודה כתב שם בחו"י דלא מקרי ס"מ כ"א דרשה המיוחדת לאותה סעודה יעו"ש:

סעיף קטן טז

טז) שם. בהגה ואינה סעודת מצוה וכו' וע"כ נהגו לומר שירות ותשבחות להקב"ה ובזה יש היתר כשמזמין חבירו או כשמקיזין, א"ר או' ה' בשם מהר"ם סי' תר"ה:

סעיף ג'

סעיף קטן יז

טוב) [סעיף ג'] לכל אורח ואורח. ובלבד שלא יגמור את האוצר ר"ז או' ד':

סעיף קטן יח

חי) שם. או אחר יפנה בעדו, ובלבד שלא יפנה כל אחד יותר מד' וה' קופות. ב"י.

סעיף קטן יט

יט) שם. בהגה חביות של יין שהובאו וכו' אפי' מבע"י. ואם צריך לשתות ממנו בשבת נמי אסור לפנותו אלא ימשוך שם ממנו ואם א"א בענין אחר שרי לפרקן. מ"א סק"ו. א"ר או' ג' תו"ש או' ט' ר"ז או' ה' ח"א כלל מ' או' ד' ועיין לעיל סי' שכ"ה סעי' ח' בענין אם באו מחוץ לתחום יעו"ש:

סעיף קטן כ

כ) שם. בהגה. אסור להורידם בשבת אפי' ע"י עכו"ם אלא במקום הפסד גדול ר"ז שם ואם העכו"ם מעצמו פורקן בשבת א"צ למחות בידו. א"א או' ז':

סעיף קטן כא

כא) שם. בהגה אם לא לכבוד אורחים וכו' להושיבם שם ר"ז או' ה' ואם הוא יותר מט"ו האין אסור כמ"ש סעי' א' ד"ט. וט"ו סאין הוא אמה על אמה ברום אמה וג' אצבעות לפי חשבון המקוה מ"א סק"ז א"ר או' ד' (ויש שם ט"ס) תו"ש או' יו"ד ר"ז שם. ועיין בס' מנחת פתים שכתב דבב"י מבואר דלר"ש בפחות מט"ו סאין אין שם אוצר עליו ומותר לפנות אף לדבר הרשות כל שאין בכל האוצר ט"ו סאין וכן מבואר באו"ז הגדול ה"ש סי' פ"ז יעו"ש א"ח או' ב' ועיין מש"ז או' א':
עמוד הקודםעמוד הבא