סימן תקעח

סעיף א'

סעיף קטן א

א) [סעיף א'] כשם שהצבור מתענים וכו' זהו מלשון הרמב"ם פ"א מה' תענית וכתב כן מסברא כשם שהציבור מתענין ומתפללין על צרתן כך כל יחיד מתענה ומתפלל על צרתו כדי להכניע לבו ולחפש בדרכיו לשוב אל ה' וכמבואר במ"מ שם יעו"ש:

סעיף קטן ב

ב) שם כך כל יחיד וכו' פי' יש לו חיוב להתענות על צרתו וכמ"ש המ"מ שם. וכ"כ הרב המאירי בס' משיבת נפש. ברכ"י או' א':

סעיף קטן ג

ג) החיוב הוא על הכל אף עוברה ומניקה אם אפשר לם מחוייבת להתענות. הרב המאירי שם. ברכ"י או' ב':

סעיף קטן ד

ד) שם. על צרתו וכו' וה"ה צרת קרוביו אם מרגיש בצרה הרב המאירי שם. ברכ"י או' ג' ועיין בס"ח סי' שפ"ד שכתב דאם התפלל על צרת חבירו אפי' האב על הבן חייב הבן להתפלל על אביו שלא להיות כפוי טובה יעו"ש. וזוכה ג"כ למ"ש הרב ברית עולם סי' רי"ח דהמתפלל על אחרים בעת צרה כשיהיה לו צרה מלה"ש מתפללים עליו להושיעו עכ"ד. וגם המתפלל על חבירו הוא נענה תחלה. ולאידך גיסא אשכחן למהרש"א בח"א פ' הספינה דמי שראוי לבקש רחמים על הגשמים ואינו מבקש נידון בשריפת אש מידה כנגד מידה יעו"ש. רו"ח או' א';

סעיף קטן ה

ה) יחיד מתענה על כל צרה בין קלה בין כבדה בין רגילה בין אינה רגילה שלא הבדילו אלא בצרת צבור שאין מטריחין עליהם. הרב המאירי שם. ברכ"י או' ד':

סעיף קטן ו

ו) שם. ולא יתענה בשבת וכו' ואפי' התחיל כגון שקבל להתענות ב' וה' של כל השנה כולה והתחיל בהם ופגעו בו מימים אלו אינו מתענה בהן שלא אמרו התחלה אלא לצבור. מ"מ שם. וה"ד אם קבלו בלשון קבלת תענית אבל אם קבלו בלשון נדר צריך התרת חכם כמ"ש לעיל ס' תק"ע יעו"ש:

סעיף קטן ז

ז) שם. ור"ח. וערב יוה"כ. לבוש. וכ"ה לעיל בסי' תק"ע:

עמוד הקודם עמוד הבא

התחברות