התחברות
תמצית הלכות פסח כולל ההכנות לחג, ערב פסח שחל בחול או בשבת, הלכות ליל הסדר וברכת מאכלי הפסח על פי מנהגי הספרדים והאשכנזים
ברכת מאכלי מצה בפסח
הרב יגאל הדאיה והרב ירון אליה
ברכת מאכלי מצה בפסח
כתישה –קמח מצה ברכתו המוציא (שו"ע קס"ח י) אמנם ערבו קמח מצה בקציצות בשר רק כדי לדבקם ברכתם שהכל נהיה בדברו כיון שטפלים לבשר.
שריה במים – חתיכות מצה פחות מכזית שנשרו במים עד שהמים נתלבנו מהם, ברכתם בורא מיני מזונות (שו"ע קסח יא).
שריה ביין אדום – חתיכות מצה קטנות מכזית שנשרו ביין אדום והאדימו ברכתם בורא מיני מזונות (שו"ע ורמ"א קסח יב) ואפילו אכל ממנה שיעור קביעת סעודה (שו"ע הרב קסח כא) אמנם אם נשרו ביין לבן דינו כשריה במים (משנ"ב סד) ויכול להטביל גם במיץ אדום. אך לא בקפה או משקה אחר שבהם לא יועיל מה שצובעים את הפת (אול"צ ב יב ג בהערות). ויש מסתפקים להצריך שהפת תהיה נימוקה מהיין (ביה"ל 'ביין').
מצה מבושלת –חתיכות מצה גדולות מכזית שבושלו, כגון שלקחו בפסח מצות שלימות הרטיבו אותם ועשו מהם ממולאים ובשלו אותם בסיר עם מים, ברכתם המוציא לחם מן הארץ. אך אם החתיכות קטנות מכזית ובושלו, ברכתם מזונות.
קניידלך - מצה שנכתשה לחתיכות קטנות מכזית שערבבו אותה בביצה ותבלינים ובשלו אותם בסיר כקציצות מצה (קניידלך), ברכתם בורא מיני מזונות. ודין זה אפילו אם החתיכות הקטנות הצטרפו לשיעור כזית בכל קציצה (משנ"ב נט, ילקו"י תעא ה ורוב הפוסקים). ויש מהאשכנזים שמחמירים בכדורים של כזית לאכלם בתוך הסעודה. (פסק"ת קסח, יז).
טיגון בשמן עמוק – שמן עמוק שמכסה את הפת או שהיא צפה בתוכו דינו כבישול ולכן אם ערבו חתיכות פחותות מכזית של מצה עם ביצה ותבלינים וטיגנו בשמן עמוק ברכתו בורא מיני מזונות.
טיגון בשמן מועט למניעת הדבקה – מעט שמן למניעת הדבקה בלבד אין דינו כבישול. ולכן אם יגבלו חתיכות קטנות של מצה עם ביצה ותבלינים ויעשו ממנה פשטידה עם מעט שמן למניעת ההדבקה שלה, ברכת הפשטידה המוציא לחם מן הארץ.
טיגון בשמן בינוני – כמות שמן בינונית שנועדה לתת טעם שמן בפת אך אינה בכמות שמכסה אותה או מאפשרת לה לצוף כמו שמן עמוק, נחלקו הפוסקים אם דינו כבישול. ולמעשה אם טיגן בשמן כזה שנותן טעם בכל המצה יש אומרים שלא יאכלו אותם אלא בתוך סעודה עם פת (משנ"ב נט). ויש אומרים שיברך עליהם מזונות (קיצוש"ע מח, ז. ילקו"י קסח ה) ולכן קודם הטיגון ישרה ביין כדלהלן.
שריה ביין וטיגון – על מנת לצאת מספק נכון לפורר את הפת או המצות לחתיכות קטנות מכזית ואז לשרות אותם ביין אדום כך שישנו את צבעם, ולאחר מכן לטבלם ולטגן בשמן בינוני שנותן בהם טעם. ובאופן זה יברך בורא מיני מזונות ללא חשש (ע"פ שו"ע קסח יב).
פשטידת מצה – תערובת של פתיתי מצה שהודבקו, אם ניכר שמדובר בחתיכות מצה ברכתו המוציא לחם מן הארץ. ולכן אם חתך מצות לחתיכות שעדיין ניכר בכל חתיכה שהיא מצה ועירב אותה עם גבינה צהובה ורסק עגבניות ואפאן בתנור כפשטידה באופן שחתיכות המצה ניתנות לזיהוי, ברכתה המוציא לחם מן הארץ. והוא הוא הדין אם עשה קינוח מחתיכות מצה בשוקולד כשניכר שהן חתיכות מצה ברכתו המוציא.
כדורי שוקולד - אם לקח קמח מצה וגיבל אותה עם שוקלד וקוקוס כך נעשו גוש אחד מגובל ועשה מהם כדורי שוקולד מתוקים באופן שלא ניכר שיש מצה בתערובת, ברכתם בורא מיני מזונות ואפילו אם גודל הכדורים גדול מכזית (שו"ע קסח י).
אפיה – לש פרורי מצה בנוזל וחזר ואפאם, אם א.לא ניכר בפירורים שהם מצה וגם ב.נשתנה טעמם (ולמנהג האשכנזים צריך שנילושו ברוב מי פירות כגון מיץ ענבים. רמ"א קסח ז ומשנ"ב שם), ברכתם מזונות. ואם גיבל באופן שלא נשתנה טעם התערובת מספיק או שגיבל באופן שניכר מראה המצה בתערובת ואפילו הן חתיכות קטנות, ברכתו נשארת המוציא גם לאחר האפיה. ולכן לחמניות מקמח מצה שנילוש במים ברכתם המוציא גם לאחר האפיה כיון שלא נשתנה טעמם.
עמוד הקודם