התחברות
None
פרק ח – החשודים על השביעית וסיוע להם
פרק ח – החשודים על השביעית וסיוע להם
א | אסור לחזר ידי ישראל עובדי שביעית. | כדרך שאסור לעבוד הארץ בשביעית כך אסור לחזק ידי ישראל אפילו במילים אם ידוע שעובדין אותה , או למכור להן כלי עבודה , לפי שאסור לחזק ידי עוברי עבירה . משום לפני עיוור. רמב"ם על משנה מסכת שביעית פרק ה משנה ו: אמר ה ' ' ולפני עור לא תתן מכשול ' , הכוונה בזה , שמי שעוורה אותו התאוה והדעות הרעות , אל תעזרהו על עורונו ותוסיף להתעותו . ולפיכך אסור לסייע לעבריינים בעשיית העבירות , ולא לגרום למה שיביאם לכך , אלא נעשה בהיפך . | האם סתם ע"ה חשוד על השביעית? רמב"ם פיה"מ : חשוד לענין למסור לו דמי שביעית, אמנם לסייע אסור רק הוא רק כשידוע שאכן עושה באיסור. ר"ת, רמב"ן: סתם ע"ה אינו חשוד על השביעית . |
|---|---|---|---|
ב | כל כלי שמלאכתו מיוחדת למלאכה שאסורה בשביעית אסור למכרו לחשוד . | ואלו כלים שאין האומן וכ"ש שאר אדם רשאי למוכרן בשביעית למי שחשוד על השביעית , מחרישה וכל כליה העול והמזרה והדקר , זה הכלל כל שמלאכתו מיוחדת למלאכה שאסורה בשביעית אסור למכרו לחשוד , ולמלאכה שאפשר שתהיה אסורה ותהיה מותרת מותר למוכרו לחשוד . | |
ג | מותר למכור כלים שאפשר שישתמש בהם בהיתר. כגון מגל, שיכול לקצור קצת. | כיצד מוכר הוא לו המגל והעגלה וכל כליה , שאם יקצור בו מעט ויביא על העגלה מעט ה"ז מותר , ואם יקצור כדרך הקוצרין או יביא כל פירות שדהו אסור . | |
ד | למי שאינו חשוד מוכר אפילו דבר שמלאכתו מיוחדת לאיסורי שביעית. | ומותר למכור סתם למי שאינו חשוד ואפילו היה עם הארץ אפילו דבר שמלאכתו מיוחדת למלאכה האסורה בשביעית , שהרי אפשר שקנה בשביעית לעשות לו מלאכה לאחר שביעית אע"ג דלא שכיח הכי . | |
ה | היוצר מוכר לחשוד חמש כדי שמן וחמשה עשר כדי יין . | היוצר כלי חרס מוכר לחשוד חמש כדי שמן וחמשה עשר כדי יין שזו הכמות שמותר להביא מן ההפקר לרמב"ם , ומותר למכור לעכו"ם יתר מזה ואינו חושש שמא ימכור לישראל , ומוכר כדים רבים לישראל בחו"ל ואינו חושש שמא יביאם לארץ . | |
ו | דוגמאות שאפשר לתלות שהחשוד צריך להיתר. | ומוכר לחשוד פרה חורשת בשביעית שהרי אפשר לשוחטה . ואף על פי שזו תליה רחוקה קצת התירו כאן משום פרנסתו . רמב"ן , ומוכר לו שדהו שהרי אפשר שיובירה , אבל לא ימכור לו שדה האילן . שודאי יעבדנה כדי שלא יפסידו הפירות אלא אם כן פסק עמו על מנת שאין לו באילן , ומשאילו סאה למדוד בה אעפ"י שהוא יודע שיש לו גורן שהרי אפשר שימדוד בה בתוך ביתו , ופורט לו מעות אף ע"פ שהוא יודע שיש לו פועלים , וכולן בפירוש אסורים . כשיודע שמתכוין להשתמש באיסור . | |
ז | מפני דרכי שלום תולים להיתר גם בתליה רחוקה. | וכן משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית מפני דרכי שלום . גיטין סא. נפה . שאני אומר לספור בה מעות היא לוקחת וכברה . שאני אומר לכבור בה את החול רחים . דשמא לטחון בהם סמנין ותנור . שמא לייבש בו אונין של פשתן , אבל לא תבור ולא תטחון עמה . באיסור. שאסור לסייע ידי עוברי עבירה . | |
ח | מחזיקין ידי עכו"ם בשביעית בדברים בלבד . | מחזיקין ידי עכו"ם בשביעית . ואפילו בא"י, כיון שאין הגוי מצווה. בדברים בלבד , כגון שראהו חורש או זורע בשדה הגוי אומר לו תתחזק או תצליח וכיוצא בדברים אלו , מפני שאינם מצווין על שביתת הארץ . אבל לא יסעדנו ביד , ומותר לרדות עמהן הכוורת . ובישראל מחלוקת ר"קורקוס ורדב"ז. וחוכרין מהן נירין לפי שאינן בני חיוב כדי לקנוס אותן וישראל שהכין בשביעית קרקע לזריעה במוצ"ש קנסו אותו שלא יזרע לעיל א' י"ג . | חיזוק בדברים: כגון לומר לו ה ' עמכם או יישר כחך או יוסיפך ה ' כח או תחזקנה ידיך וכ"ש שמותר לומר להם שלום עליך ואפי ' בימי אידיהם מפני דרכי שלום . ודוקא אם עובד בשדה שלו אבל אם עובד בשדה של ישראל אסור לומר לו דאמירה לגוי אסור בכל האיסורים: |
ט | מותר לסייע לחשוד בסוריא בתלוש אבל לא במחובר | מותר לעשות כלומר לסייע לחשוד בסוריא בתלוש שאיסורו מדרבנן אבל לא במחובר שאיסורו מהתורה , כיצד דשין וזורין ודורכין ומעמרין למרות שמדרבנן צריך להעשות בשינוי כדלעיל ד' כג' , אבל לא קוצרין ולא בוצרין ולא מוסקין וכן כל כיוצא באלו שחיוב השינוי באלו מהתורה . | |
י | אסור ליקח מעם הארץ* פירות שביעית שאין מוסרין דמי שביעית לע"ה. | כשם שאסור לעשות סחורה בפירות שביעית או לשמרן כך אסור ליקח מעם הארץ וכ"ש ליתן לו פירות עצמן , לפי שאין מוסרין דמי שביעית לעם הארץ ואפילו אינו חשוד , ואפילו כל שהוא , שמא לא יאכל אותן בקדושת שביעית כיון שאינו בקי . | מהו המעמד של סתם עם הארץ בשביעית? רמב"ם, רש"י: סתם ע"ה חשוד על השביעית ומ"מ לא קנסוהו כמו בחשוד ודאי ומותר לקנות ממנו בתנאים מסויימים מזון ג"ס . ר"ת, רמב"ן: סתם ע"ה אינו חשוד על השביעית ומותר למסור לו דמי שביעית אפי ' הרבה . |
יא | הלוקח מע"ה צריך להבליע דמי אתרוג בדמי לולב. | הלוקח לולב כלומר ד' מינים מעם הארץ בשביעית נותן לו אתרוג מתנה , ואם לא נתן לו מבליע לו דמי אתרוג בדמי לולב שימכור לו הלולב ביוקר עד שיתן לו האתרוג במתנה . (רש"י. בכורות לא:). והלולב דינו כרוב עצים לרמב"ם ואין בו קדו"ש. וי"א שיש בו וכאן הוא של שישית. | |
יב | פירות שחזקתן מההפקר מותר לקחת מע"ה מעט כשיעור ג' סעודות כדי חיי המוכר. | במה דברים אמורים בזמן שהיה מוכר פירות שכמותן בשמור כגון תאנים ורמונים וכיוצא בהן אסור לקנות ממנו למרות שאין בהם חשש ספיחין אבל היה העם הארץ מוכר פירות שחזקתן מן ההפקר כגון הפיגם והירבוזין ( ו ) השוטים והחלגלוגות והכסבר של הרים וכיוצא בהן ה"ז מותר ליקח ממנו מעט כדמי שלש סעודות בלבד משום כדי חייו של מוכר . | בבלי סוכה לט . : דתניא: אין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ יותר ממזון שלש סעודות רש"י: כדי חייו , דאיכא למימר לסעודת שבת הוא צריך , וכיון שהותר בערב שבת - הותר לכל ימות השבת . ואם מסר - יאמר: הרי מעות הללו יהו מחוללין על פירות שיש לי בתוך ביתי . |
יג | דבר שאינו חייב במעשרות נלקח בשביעית מכל אדם. | וכל דבר שאינו חייב במעשרות כגון שום בעל בכי ובצל של רכפה וגריסין הקלקיות ועדשים המצריות וכן זרעוני גינה שאינן נאכלות כגון זרע לפת וצנון וכיוצא בהן הרי אלו נלקחין מכל אדם בשביעית ואפילו ע"ה אבל לא מהחשוד כדלהלן . | מדוע גידולים אלו מותרים? רמב"ם: כיון שחזקתם מן ההפקר. ר"ש: כיון שהם פירות חו"ל. וממילא מותרים לרכוש גם מהחשוד. |
יד | אבל החשוד על השביעית אין לוקחין ממנו דבר שיש עליו זיקת שביעית כלל . | בד"א בעם הארץ סתם , אבל מי שהוא חשוד לעשות סחורה בפירות שביעית , או לשמור פירותיו ולמכור מהן אין לוקחין ממנו דבר שיש עליו זיקת שביעית כלל אפילו שחזקתו מן ההפקר ואפילו שאינו חייב במעשרות , ואין לוקחין ממנו פשתן אפי ' סרוק , אבל לוקחין ממנו טווי ושזור כיון שאפשר שלא יקחו ממנו לא יטרח טרחה גדולה ויסתכן . | ולכן אסור לקנות תוצרת חקלאית מחשוד על עשיית מלאכות באיסור בשמיטה גם אם מהדין התוצרת מותרת. קטי"ש א' יח'. |
טו | החשוד על השביעית אינו חשוד על המעשרות , והחשוד על המעשרות אינו חשוד על השביעית , | החשוד על השביעית אינו חשוד על המעשרות במע"ש למכור אותו כחולין . אבל פירותיו כדמאי. רש"י. , והחשוד על המעשרות אינו חשוד על השביעית , שאע"פ שזה וזה מה"ת , מעשר טעון הבאת מקום מה שאין כן בשביעית , ושביעית אין לה פדיון משא"כ במעשר . | |
טז | החשוד על הטהרות אינו חשוד לא על המעשר ולא על השביעית | החשוד על הטהרות למכור פירות טמאים בחזקת טהורים אינו חשוד לא על המעשר ולא על השביעית , שהאוכל הטמא הזה שמכרו בחזקת טהור אינו מטמא אחרים אלא מדברי סופרים , והחשוד לדברי סופרים אינו חשוד לדברי תורה . כלומר שמיטה שעיקרה מהתורה ואפילו שהיום היא דרבנן . | |
יז | כל החשוד על דבר אף על פי שאינו נאמן על של עצמו נאמן הוא על של אחרים . | כל החשוד על דבר אף על פי שאינו נאמן על של עצמו נאמן הוא על של אחרים חזקה אין אדם חוטא לאחרים , לפיכך החשוד על הדבר דנו ומעידו . +/ השגת הראב"ד / לפיכך החשוד על הדבר דנו ומעידו . א"א כבר כתבתי למעלה בפי"ב מה ' מעשר שאין לסמוך על זה .+ | שו"ע יורה דעה קיט , ז: מי שהוא מפורסם באחד מעבירות שבתורה , חוץ מעבודת כוכבים וחלול שבת בפרהסיא , או שאינו מאמין בדברי רבותינו ז"ל , נאמן בשאר איסורים . ובשל אחרים נאמן , אפילו על אותו דבר , לומר מותר הוא . הגה: מי שהוא חשוד בדבר דלא משמע לאינשי שהוא עבירה , לא מקרי חשוד ( רשב"א סימן ס"ד ), מיהו לאותו דבר אינו נאמן . |
יח | תרומה שנפלה לפירות שביעית לא תמכר לכהן כשאר מדומע. | הכהנים חשודין על השביעית , לפי שהם אומרים הואיל והתרומות מותרות לנו אף על פי שהן אסורין על הזרים במיתה ק"ו פירות שביעית , לפיכך סאה תרומה שנפלה למאה סאה של פירות שביעית תעלה , נפלה לפחות ממאה ירקבו הכל ולא ימכרו לכהנים ככל מדומע לפי שהם חשודין על השביעית ודווקא לעניין מדומע, אבל אינם חשודים לשאר דברים כגון למסור לו פירות ודמי שביעית. . | |
יט | הצבענין והפטמין לוקחין מורסן מכל מקום , אפילו מע"ה . | הצבענין והפטמין לוקחין מורסן מכל מקום אפילו מע"ה. אבל לא מחשוד. ואינן חוששין שמא מספיחי שביעית הוא . הכוונה דמי שביעית כיון שבמורסן אין ספיחין . | |
כ | גבאי קופה בשביעית לא יהיו מדקדקין בחצרות של אוכלין שביעית , ואם נתנו להן פת מותרת | גבאי קופה בשביעית לא יהיו מדקדקין בחצרות של אוכלין שביעית . לדלג עליהן כדי שלא יקחו ויאכילו לעניים פ"ש , ואם נתנו להן פת מותרת ואין חוששין לה שמא מספיחי שביעית הוא , שלא נחשדו ישראל להיות נותנין אלא או מעות שביעית או ביצים הנלקחות בדמי שביעית אבל במקום שידוע שחשוד לאכול ספיחין כ"ש שחשוד להאכיל לעניים ואסור , ומותר ללות מן העניים פירות שביעית ומחזירין להן פירות בשנה שמינית . ולא נתפסים בקדו"ש כיון שלא היו בעולם או כיון שנעשה קנין בפירות שביעית קודם שנתנה תמורה . | חזו"א י יז: ר״ל שהן מיקילין לאכול דמי שביעית וחלופי שביעית וכשם שמקילין לעצ מ ן מיקילין ליתן לאחרים , ומ״מ אין איסור לקבל מהן מעות ושאר דברים ולא חיישינן שמא חליפי שביעית הן דהולכין אמר הרו ב . |