התחברות
תמצית הלכות יום טוב על פי מנהגי הספרדים והאשכנזים
שמחת יום טוב
הרב ירון אליה
שמחת יום טוב
הכנות ליום טוב
הוצאות יום טוב – אל יצמצם אדם בהוצאת יום טוב וצריך לכבדו ולענגו כמו בשבת (שו"ע תקכט א) וכל מזונותיו של אדם קצובים לו, חוץ מהוצאת שבתות והוצאת יום טוב, שאם פחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו (ביצה טז א).
לשמח בני ביתו - חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד, הוא ואשתו ובניו וכל הנלוים אליו. כיצד משמחן, הקטנים נותן להם קליות ואגוזים (ובימינו ממתקים ומאכלים האהובים עליהם כגון מעדני חלב, פיצה וכד') והנשים קונה להם בגדים ותכשיטין כפי ממונו (וגם כפי צרכיה) (שו"ע שם ב).
בגדי חג – יש להכין בגדים מיוחדים לחג, וצריך שבגדי יום טוב יהיו יותר טובים משל שבת (שו"ע שם) כיון שהם בכלל חיוב השמחה. והכל בהתאם למה שידו משגת (משנ"ב יב).
צדקה וחסד - חייב להאכיל ביום טוב לעניים ושאר אומללים שבמקומו (שו"ע שם) ואם לא עושה כן אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו (רמב"ם יו"ט ו יח) ומשמע שאפילו ידי מצות שמחת יום טוב של עצמו לא יצא.
סעודה בערב יום טוב – אין לעשות סעודה בערב יום טוב מתחילת שעה עשירית כדי שיהא תאב לסעודת יום טוב (שו"ע רמט ב, רמ"א תקכט א) ואם חל ערב יום טוב בשבת, יקדים זמן סעודה שלישית, ואם שכח ולא הקדים יכול לעשות אותה בזמנה במעט פת (שם ומשנ"ב תקכט ח).
שמחת החג
חציו להשם וחציו לכם - מצות יום טוב לחלקו חציו לבית המדרש וחציו לאכילה ושתייה (שו"ע תקכט א) ולכן אין להאריך בתפילות באופן שיקצר הזמן לשמחת יום טוב (משנ"ב א) וכן יש לתכנן את הסעודות באופן שניתן יהיה להשתתף בשיעורי התורה.
לחם משנה - חייב לבצוע על שתי ככרות בסעודות יום טוב (שו"ע א) ולאכול כביצה פת.
יין - חייב לשתות יין בכל סעודות יום טוב. בנוסף ליין ששותה בקידוש (שו"ע שם. משנ"ב יא).
בשר - גם בימינו מצוה לאכול בשר בסעודת יום טוב, הגם שאין חובה כמו בימי המקדש (ביה"ל ב) ומי שלא יכול לקיים המצוה בבשר, יקיים אותה בעוף וכיו"ב כפי צרכי בריאותו (יחו"ד ו לג).
אוירת חג – עניינה של שמחת החג להוסיף שבח והודאה לקב"ה על כל הטובה שעושה עמנו (משנ"ב כא) ולכן יתן אדם אל ליבו שלא יביאוהו הבשר והיין לשחוק וקלות ראש (שו"ע ג).
סעודה שלישית – ביום טוב לא נהגו לעשות סעודה שלישית(שו"ע א)ויש שנהגו לעשותה בפירות או להוסיף תבשיל בסעודת שחרית תמורתה (תקכט יג).
עמוד הקודם