מוקצה ביום טוב
חכמים החמירו בדין מוקצה ביום טוב יותר מדינו בשבת ולכן יש דברים שמותרים בטלטול בשבת ואסורים ביום טוב (שו"ע תצה ד).
פסולת שהיתה חלק ממאכל אדם - עצמות שנתפרקו ביום טוב מהבשר וכן קליפות של פירות שלא ראויות למאכל אדם, אסורות בטלטול ביום טוב אף על פי שראויות לבהמה כיון שלא עמדו לתכלית הזו קודם יום טוב (משנ"ב תצה יז).
אוכלים שלא עומדים לשימוש – אוכלים שעומדים לסחורה או שנתנו במחסן לזמן חירום ואין דרך לקחת מהם כלל, לדעת השו"ע כיון שלא הוכנו לצורך יום טוב דינם כמוקצה ואסורים בשימוש (שו"ע תצה ד) ולדעת הרמ"א יש להתיר (משנ"ב תצ"ח כח).
כלי שנמאס מתשמישו – כגון נר חרס שהודלק בו בשמן בזמן חז"ל לדעת השו"ע אסור בטלטול ביו"ט (משנ"ב תצה טו).
מוקצה מחמת חסרון כיס – כלי שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס, כגון סכין של שחיטה שרוצה לחתוך בה לצורך אוכל נפש, יש מתירים לטלטלה ביום טוב ויש אוסרים (ראה ביה"ל תצט ה). ולכן נכון להמנע אם אין הכרח.
מוקצה שאינו כלי – כגון אבנים ועפר אסור לטלטלם על מנת להשתמש בהם אפילו לצורך אוכל נפש (מג"א תקט טו). ולכן אין לטלטל אבנים על מנת להעמיד את הקדרה לבשל עליה. אמנם מותר להזיז אותם אם מונעים גישה לאוכל.
פתילות ישנות – שנשארו בכוס ההדלקה וצריך את מקומם לצורך הדלקת הנר. כיון שאין דרך לעשות בהם שימוש נוסף, דינם כמוקצה. ובימינו שיש ריבוי אור יש לחוש שאין בהדלקת הנרות צורך אוכל נפש (שש"כ יג הערה פז). ולכן לא יוציא אותם בידיו אלא בטלטול מהצד על ידי כלי ולצורך מקומם.
ספק מוקצה – גם ספק מוקצה אסור ביום טוב כגון ספק אם ניצוד או נקטף ביו"ט כיון שממילא יהיה מותר במוצאי יום טוב והוא דבר שיש לו מתירין (שו"ע תצז ג. משנ"ב ח). ובספק אם הובא חוץ לתחום או בספק מוקצה מצד מלאכות דרבנן יש לעשות שאלת חכם (שו"ע תצח ג ונו"כ שם).
עמוד הקודםעמוד הבא