רחצה ביום טוב
חימום מים לרחיצה - מותר לחמם מים ביום טוב לצורך רחיצת פניו ידיו ורגליו, אך עבור רחיצת כל גופו אסורלחמם (שו"ע תקיא ב). ולהחם על מנת להפשיר את קור המים יש מתירים כיון שראוי לכל אדם (שעה"צ כט).
מים שהוחמו מערב יום – מיםשהוחמו מערב יום טוב ונותרו חמים, לדעת השו"ע מותר לרחוץ בהם כל גופו ביום טוב כיון שלא גזרו בזה חז"ל ביום טוב (שו"ע שם). ולרמ"א אסור לרחוץ כל גופו גם במים שהוחמו בערב יום טוב כדינם בשבת (שם).
מצטער הרבה - מי שרגיל לרחוץ את כל הגוף כולו מדי יום ביומו ומצטער הרבה אם אינו עושה כן, יכול להקל גם למנהג אשכנז לרחוץ כל גופו במים שהוחמו בערב יום (שש"כ יד א).
רחצה בצונן - למנהג ספרד מותרת רחיצה כל גופו בצונן כמו בשבת וינגב השערות בנחת. ולמנהג אשכנז מותר לרחוץ רק חלקי הגוף שאין בהם שיער. ואם מצטער מותר בכל גופו (שש"כ יד, יא).
רחיצת כל גופו בפושר - ממים שהוחמו בערב יום טוב והצטננו מעט יש אומרים שכל שהוא פחות מחום הרחצה הרגיל לרוב בני אדם דינו כצונן (אג"מ אור"ח ד עד א) ויש אומרים שאם חומם פחות מחום גופו של אדם שהוא 37 מעלות דינו כצונן (אול"צ ג כא א).
חימום לרחיצת חולה – חימום מים ביום טוב לצורך רחיצת כל גופו של חולה שאין בו סכנה, לדעת השו"ע יהיה מותר בשינוי או ע"י נכרי כיון שאיסורו מדרבנן (ראה שו"ע שכח יז) ולדעת הרמ"א יהיה אסור שסובר שחימום מים לצורך כל גופו ביום טוב איסורו מהתורה כמלאכה בדבר שאינו שווה לכל נפש (שעה"צ תקיא ט).
חימם באיסור - מים שהוחמו באיסור ביו"ט, מותרים לשימוש לצורך רחיצת פניו ידיו ורגליו (ביה"ל 'להחם').
רחצת קטנים - לצורך קטן שרגיל ברחצה בכל יום מותר להרבות מתחילה בסיר שמתחמם בהיתר. וכן לרחצו במים שהוחמו כבר באיסור (משנב יב). ואפילו לשיטת הרמ"א מותר ולרחצו במים שהוחמו מערב יו"ט (משנ"ב יח).
דוד שמש - למנהג הספרדים שמתירים רחיצת כל גופו ממים שהוחמו בערב יום טוב, יש מתירין גם ממי דוד שמש שחוממו ביום טוב כיון שלא נעשתה בהם מלאכה על ידי אדם. (חזו"ע יו"ט מא) ויש אוסרים כיון שהוחמו ביום טוב (אול"צ ג כא א. הלח"ג יז נא)
בית מרחץ - גם למנהג ספרד אין לבתיר רחצה בבית מרחץ אפילו ממים שהוחמו מערב יום טוב ואפילו להשתטף שם (שו"ע תקיא ב) ואפילו פניו ידיו ורגליו (ב"י. משנ"ב ט).
טבילת מצווה - יש מתירין טבילת מצוה רק בפושרין (משנ"ב תקיא יט). ויש אומרים שמותרת בחמין כיון שטבילת מצווה של אשה אינה בכלל גזירת הבלנים (אול"צ ב לה ג) ויש שהחמירו בשבת לכתחילה והתירו ביו"ט (חזו"ע ימים נוראים עמ' סא בהערה). ולדעת הרב אליהו גם טבילת גברים מותרת ואפילו בבוקר שבת (סידור קול אליהו עמ' תסח ע"פ כה"ח שכו לג).
אמבטיה ביתית- למנהג ספרד, יש אומרים שדין אמבטיה ביתית כמרחץ ואסורה ביום טוב (הלכות חגים שם) ויש אומרים שמותרת כדין בית (אול"צ וחזו"ע שם) ובכל אופן לא יתן במים שמנים במטרה לתת בהם ריח (בא"ח שניה תצוה יא).
טיפול בשיער ביום טוב
שימוש בשמפו – נכון להמנע משימוש בשמפו כיון שדרך להניחו במקום אחד ובפעולה של העברת ידיו על הראש מתכוין לסחוט השיער באותו מקום על מנת לפזר השמפו לשאר חלקי שיערו. ועוד שיש שהחפיפה משירה שיערות בקביעות.
שימוש בג'ל – אין להשתמש בג'ל בשיער ביום טוב כיון שבמריחתו יש חשש ממרח (משנ"ב שג פא) ואם רוצה להעמיד את השיער ולייצב אותו יש בו גם משום איסור בונה (פסקת"ש שג יט)
הברקת השיער – אין לתת חומר בשיער במטרה להבריק אותו כי יש במעשה זה חשש צובע (פסקת"ש שכז א)(וכן אין לתת לק שקוף בציפורניים להבריקם (חזו"ע שבת ה עמ' יא).
נתינת ריח בשיער – נחלקו הפוסקים האם מותר לתת חומר בשיער במטרה לתת בו ריח טוב או שיש לחוש למוליד ריח. יש אוסרים (בא"ח תצוה יא. אול"צ ב לה ח) ויש מתירים (יחו"ד א לא. שש"כ יד נז)
עמוד הקודםעמוד הבא