התחברות
תמצית הלכות יום טוב על פי מנהגי הספרדים והאשכנזים
מכשירי אוכל נפש
הרב ירון אליה
מכשירי אוכל נפש
מכשירי אוכל נפש – מלאכה במכשירי אוכל נפש, היא מלאכה שאין הגוף נהנה ישירות מתוצאתה אלא שהיא נעשית בכלי שמאפשר הכנת אוכל נפש.
מעיקר הדין מכשירי אוכל נפש שלא יכל לעשותם מערב יום טוב, מותרים ביום טוב בתנאים מסוימים שיפורטו להלן (מאמ"ר א, כה"ח ג בדעת השו"ע. רמ"א תק"ט א) ויש אוסרים בדעת השו"ע (ביה"ל 'אותו'. אול"צ ג יט א שלא התיר אלא בכתישת תבלין).
שיפוד שנתעקם מעט - אין ליישרו ביום טוב אפילו ביד, כיון שיכול להשתמש בו כך וזו טרחה שלא לצורך.
מזלג או שיפוד שנתעקם הרבה - או נקטם, או שהוא ארוך מדי ויש לחותכו, לשו"ע אסור לעשות זאת ביו"ט1(שו"ע תק"ט א, ב) וכן מנהג האשכנזים ע"פ המשנ"ב (אות ו) כיון שיש בזה תיקון כלי. ואע"פ שהרמ"א מתיר כשלא יכל לעשות מערב יום טוב.
להשחיז סכין במשחזת שלה - אסור ואפילו נתקלקלה ביום טוב כיון שזהו תיקון כלי גמור (שו"ע שם ב).
השחזה בשינוי - להשחיז סכין בשינוי על גבי חברתה או על תחתית של כוס חרס, מעיקר הדין יש להתיר אם הוקהתה ביום טוב עצמו, אבל אין לעשות זאת בפני אנשים שמא יטעו להשחיז במשחזת, וכן אין להורות כן לאחרים (שו"ע תקט א).
ליבון כלים – אסור להכשיר כלים בליבון חמור ביום טוב, ואם נזקק להם ביום טוב אם די להם בליבון קל אפשר להקל להכשירם (שו"ע תק"ט ה ורמ"א שם). וכן יש להקל בהגעלה בתוך סיר שיעשה שימוש במימיו לשתיהובתנאי ויש בו כמות מים לבטל האיסור הבלוע בכלי (שש"כ יב ל).
טבילת כלים– יש להקפיד לטבול כלים חדשים כבר מערב יום. ואם לא הספיק וצריך להם ביו"ט יעשה שאלת חכם. (לעניין עיקר הדין לשו"ע או בספק חיוב ראה שו"ע ורמ"א שכג ז ומשנ"ב שם לג. ולענין כן מי שלא היה סיפק בידו לטבול וכלים שחיובם מדרבנן ראה משנ"ב תק"ט ל).
חימום מים לרחיצת כלים – כלים שזקוקים להם לצורך סעודת יום טוב, לרמ"א מותר לחמם מים לרחיצתם באופן שמחמם מים לשתיה ומרבה בהם גם לצורך הרחיצה (תקי"א, ב) ולשו"ע יש אוסרים (אול"צ לעיל) ויש מתירים (מאמ"ר, כה"ח לעיל).
- ↩
כיון שיכול להשתמש בו גם כך או כיון שיכול לצלות ללא שיפוד על גחלים. או כיון שלא התיר מכשירים כלל. ב"י.
