כיבוי הנרות ושימוש באורן ובשמן
שימוש של חולין - אין להשתמש בנרות חנוכה תשמיש של חול, ואפילו תשמיש עראי (שו"ע תרעג, א). ובשמש כשנהנה רק ממנו, כגון שנוטל ממנו אש יכול להשתמש. ויש מחמירים גם בזה.
לאחר זמן מצוותו - לאחר חצי שעה של זמן המצווה מותר להנות מהנרות (שו"ע תרעב ב. בא"ח וישב יד) ולכתחילה טוב שיתנה בזמן ההדלקה שאינו מקצה למצווה אלא כשיעורה (משנ"ב שם ז). ויש מחמירין שבעוד שהנרות דולקין אין להשתמש לאורן כלל משום מראית עין (שם ח בשם רש"ל ושעה"צ יב).
שימוש בשמש ובשאר נרות יחד - אם רוצה לקרוא לאור השמש, והוא סמוך לנרות המצווה כנהוג, יש אומרים שאינו רשאי, כיון שנהנה גם מהאור של נרות המצווה (משנ"בטו בדעת המג"א), ויש מתירים, שכיון שהוא מתקרב לשמש ורוצה להנות דווקא מאורו, ועיקר השימוש מהשמש (רמ"א תרעג א. משנ"ב כ. הלח"ג נח פג) וכן די בהיכר זה ששאר הנרות של מצווה הם אף שנהנה גם מאורם (ט"ז ה).
שימוש של מצווה - גם שימוש של מצווה כגון לאכול לאורם סעודת שבת, או ללמוד תורה, יש להחמיר ולא להשתמש. ואפילו כשמשתמש לזמן קצר באופן ארעי.
כיבוי הנרות - אין לכבות את נרות חנוכה קודם שדלקו זמן מצוותם. ולאחר מחצית השעה מעיקר הדין מותר לכבות (שו"ע תרע"ב, ב), ויש מחמירים אם לא התנה (ב"ח תרע"ב , ב.ופר"ח תרעז, ד) ולכן טוב להתנות לכתחילה (משנ"ב תרעב, ז).
לפיכך, מי שנצרך לעזוב את הבית לאחר ההדלקה, וחושש מפני שריפה, טוב שיתנה לפני ההדלקה, שאינו מקצה את כל השמן והנרות שבחנוכיה, לשם מצווה אלא רק שיעור הצריך לחצי שעה, ואז יוכל לכבות את הנרות לאחר חצי שעה לכל הדעות. בדיעבד אם לא התנה רשאי לכבותה אחר חצי שעה וללכת כעיקר הדין.
שמן שנותר בכוסות – אף אם כבו הנרות בתוך חצי שעה, מותר להשתמש בו להדלקה בימים הבאים (תרעז משנ"ב ס"ק יז).
הנותר מהשמן ביום השמיני – השמן שנותר בגביע שכבה בתוך מחצית השעה, אין להשתמש בו, וחייבים לשורפו. אם כבה לאחר שדלק מחצית השעה, מותר מעיקר הדין גם לשימוש של חול, אך לכתחילה טוב להתנות שאינו מקצה למצווה אלא כשיעור הנדרש להדלקה.
עמוד הקודםעמוד הבא