זמן ההדלקה
זמן ההדלקה: 'מצותה משתשקע החמה' למנהג רוב הספרדים ההדלקה ב'סוף השקיעה' שהיא זמן צאת הכוכבים (שו"ע תרע"ב א), ויש הנוהגים עפ"י הקבלה שמדליקים בשקיעה (מנהג בית אל, דברי שלום).
בני אשכנז מהם נוהגים להדליק בשקיעה (מנהג הגר"א), ומהם הנוהגים להדליק בצאת הכוכבים (מנהג החזו"א. ובמשנ"ב א לא הכריע).
הדלקה תוך חצי שעה לחשיכה: מי שלא הספיק להדליק עם חשיכה יכול להדליק לכתחילה עד חצי שעה מחשיכה (שו"ע תרע"ב, ב)ובזמן זה מדליק תוך חצי שעה אפילו אם לא מצויים אנשים באותו רחוב (אול"צ, ד, מג, ג).
הדלקה לאחר חצי שעה - גם היום שדרך אנשים להגיע לבית מעבודתם מאוחר יותר, נכון להקפיד ולהדליק תוך חצי שעה לחשיכה (גר"א במעשה רב. אול"צ שם, חוט שני עמ' שיז 'ואם עבר') ויש שהקלו להדליק לכתחילה כל עוד מצויים אנשים ברחוב בו מדליק ויש ששיערוהו לשעה תשע בערב בישוב גדול, והכל לפי המציאות (פסת"ש תרעב ד).
הדלקה בהמשך הערב והלילה - אם עבר זמן ההדלקה לכתחלה ולא הדליק, מדליק והולך בדיעבד כל הלילה (שו"ע תרע"ב, ב) וידליק בתוך ביתו. ולענין ברכה לכתחילה צריך שיהיו עוד שנים מבני ביתו נעורים (שונה הלכות תרע"ב ד. אול"צ מד, ו ולעיכובא) ויש שהצריכו רק עוד אחד (הלח"ג נח, נח) ויש שמקלים בשעת צורך לברך גם כשמדליק לבדו (חזו"ע עמ' סד. מבית לוי עמ' ב. ובשעה"צ יז כתב שהנוהג כן אין מוחים בידו).
תפילת ערבית למדליקים בצה"כ - נהגו רבים מהספרדים להקדים להתפלל ערבית בשקיעה ולהדליק נרות בצאת הכוכבים(ילקו"י רח) ויחזרו על ק"ש בזמנה.
ואם לא הקדימו להתפלל, יקדים ההדלקה במספר דקות קודם צה"כ ויתפלל לאחר ההדלקה (ביה"ל 'אין מקדימין').
ואם לא הדליקו עד צאת הכוכבים יש אומרים שיתפללו ערבית תחילה כיון שתדיר קודם (משנ"ב תרע"ב א)ויש אומרים שיקדימו הדלקת הנרות לתפילה כיון שזמן מצוותם לכתחילה מצומצם יותר (אול"צ ד, מג, ה. הלח"ג נח, נט).
הדלקה מפלג המנחה – מי שמוכרח לצאת מביתו קודם זמן ההדלקה ומתכוין לשוב ולישון בביתו, בשעת הדחק ידליק קודם השקיעה מפלג המנחה (משנ"ב תרעב ס"ק ג, הגרמ"א במקר"ק ט יט, יחוו"ד ז, קגוראה הערה לאופן החישוב). ויש הסוברים שלא ניתן לברך על ההדלקה קודם חשיכה (כה"ח ג, נר ציון תכ"ד בשם האול"צ. שבט הלוי ג פא).
ומ"מ המדליק קודם חשיכה יקפיד להשתמש בנרות ארוכים או בכמות גדולה של שמן שידלקו לפחות עד חצי שעה לאחר צה"כ. (וראה לקמן לענין ערב שבת).
בעל שאינו נמצא בבית בזמן ההדלקה - כשבעל הבית נאלץ להיעדר מביתו בזמן ההדלקה, ראוי ונכון שיְמָנֵה את אישתו או אדם אחר מבני ביתו, להדליק נרות חנוכה בזמן וכמבואר לעיל שלכתחילה יש להקפיד על הזמן שקבעו חכמים (ילקו"י עמ' 223, תורת המועדים עמ' מא.מאמ"ר ה ט).
נסיעה לאירוע משפחתי - משפחה שנוסעת באחד מימי החנוכה לפני זמן ההדלקה, לאירוע משפחתי וכד' ודעתם לחזור הביתה באותו הערב, ישתדלו להמתין עד חשיכה ולהדליק קודם יציאתם. ואם אין באפשרותם, ינהגו כך:
אם דרכם להדליק בתוך הבית, ידליקו בביתם בכל שעה שיחזרו.
ואם דרכם להדליק על פתח הבית או על החלון ולפרסם את הנס לבני רשות הרבים, ינהגו בסדר העדיפויות הזה:
אם יספיקו לחזור בזמן שעדיין מצויים ברחוב עוברים ושבים, יש אומרים שידליקו את הנרות כשיחזרו ויש אומרים שעדיף שימנו שליח שידליק עבורם בזמנה.
אם עתידים לחזור בשעה מאוחרת לאחר שאין עוברים ושבים, ידליקו ע"י שליח בזמנה(הליכות שלמה עמ' רעט, 65). ואם אין אפשרות למנות שליח ידליקו לפני היציאה מזמן פלג המנחה, או שידליקו בחזרתם, בתוך ביתם.
להשתדל להדליק בזמן – ומן האמור יש ללמוד, שאין לאחר את הדלקת הנרות, מסיבות שאין בהם ממש, ויש להשתדל ולהדליק בזמן. ואם הוכרח לאחר את ההדלקה לאחר חצי שעה מתחילת הזמן, אם עדיין ישנם עוברים ושבים, יזדרז להדליק כלפי רה"ר. ואם כבר פסקו העוברים ושבים ידליק כאשר שאר בני הבית יגיעו, שאז יש יותר פירסום הנס (תרעב סעי' ב בהגהה, ובמשנ"ב ס"ק י).
עמוד הקודםעמוד הבא
