חיוב הדלקה למשפחה שמתארחת
יצאו לאחר חשיכה – משפחה שיוצאת מביתה לאחר חשיכה אף אם עתידים לישון באותו הלילה בבית אחר, ידליקו בביתם הקבוע, קודם היציאה כיון שכבר חל עליהם חיוב הדלקה. וכן הדין לנוסעים לחו"ל.
משפחה שמתארחת – בני משפחה שנסעו כולם להתארח קודם חשיכה ואוכלים וישנים מחוץ לביתם, חיוב הדלקתם הוא במקום האירוח. ואפילו נסעו ליום אחד בלבד (הליכות שלמה עמ' רעח, מבית לוי עמ' יא הערה ו)ולכן:
- אם המארח נמצא ומדליק בעצמו ואין להם חדר משל עצמם:
למנהג הספרדים משתתפים האורחים בהדלקתו של המארח, ואינם מדליקים בפני עצמם. ויקפיד בעה"ב לכוון להוציאם והם לצאת בברכותיו ובהדלקתו (כה"ח תרע"ז ב'). ולמעשה אם כל מזונותיהם על המארח כנהוג לא צריכים להשתתף בפרוטה (כה"ח שם כ)ואם יש להם פתח נפרד ראה להלן 'הדלקה מפני החשד'.
ולמנהג האשכנזים, האורחים מדליקים בפני עצמם בכל אופן.
ואם יש להם חדר עם פתח לרשות הרבים (כלומר דלת שנכנס ויוצא בו) –גם למנהג הספרדים צריכים להדליק שם בברכה (משנ"ב תרע"ז ח. אול"צ מז ג. נר ציון עמ' רנח) כיון שלא מדליקים עליהם בביתם.
ואם המארח אינו נמצא ואינו מדליק, לכל הדעות צריכים האורחים להדליק שם בעצמם.
משפחה שנוסעת לשבת: לפיכך, בני משפחה שנוסעים להתארח ולשבות בשבת חנוכה, בבית אחר:
- ביום שישי ידליקו במקום שמתארחים כיון שיצאו מביתם קודם השקיעה ולא שהו בביתם בזמן החיוב וכן לא עתידים לישון שם בלילה.
- ובמוצ"ש, אם הוא מקום קרוב שיכולים להגיע לביתם תוך חצי שעה מצאת השבת ידליקו בביתם. ואם אינם יכולים להגיע, נחלקו המנהגים:
למנהג האשכנזים יש אומרים שטוב שידליק בבית מארחיו ובלבד שישהה שם חצי שעה לאחר הדלקתו ואפילו אינו סועד שם בערב (הליכות שלמה רעט)ויש אומרים שאם חוזרים כאשר יש עדיין במקומם עוברים ושבים ידליקו בביתם (חוט שני, עמ' שי)
- למנהג הספרדים ידליקו נרות חנוכה במוצ"ש כשיחזרו לביתם שהוא מקום השינה שלהם (אול"צ זכרון יהודה קג, חזו"ע עמ' קנה. מאמ"ר יא כד)
בעל ואשה שנסעו כל אחד בנפרד למקומות שונים - ואין מבני הבית מי שמדליק בביתם הקבוע, צריכים לצאת ידי חובת הדלקה כל אחד במקומו. ואינם מוציאים זה את זה בהדלקתם (פניני חנוכה קיח. הליכות שלמה עמ' רס"ב (יג), גרב"צ אבא שאול זכרון יהודה א' עמ' קד, מאמ"ר יא כו)
עמוד הקודםעמוד הבא