התחברות
None
סעיף י'
סעיף י'
כרם שהוא ספק ערלה
משנה ערלה ג משנה ט: ספק ערלה בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר אפילו ללקוט ביד. רמב"ם. ולרש"י דווקא כשנלקט כבר. ובחוצה לארץ יורד ולוקח מהגוי ואפילו בודאי ערלה. רמב"ם. ולרש"י ורא"ש דווקא בספק . ובלבד שלא יראנו לוקט כרם נטוע ירק וירק נמכר חוצה לו בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר ובחוצה לארץ יורד ולוקט ובלבד שלא ילקוט ביד החדש אסור מן התורה בכל מקום והערלה הלכה והכלאים מדברי סופרים:
רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק י הלכה יא : ספק ערלה וכלאי הכרם בארץ ישראל אסור, בסוריא והיא ארצות שכבש דוד מותר, כיצד היה כרם וערלה וענבים נמכרות חוצה לו, היה ירק זרוע בתוכו וירק נמכר חוצה לו, שמא ממנו הוא זה שמא מאחר, בסוריא מותר ובחוצה לארץ אפילו ראה הענבים יוצאות מכרם ערלה או ירק יוצא מן הכרם לוקח מהן, והוא שלא יראה אותו בוצר מן הערלה או לוקט הירק בידו. כלומר הרמב"ם החמיר גם כלאיים שלא יראנו לוקט.
בית יוסף יורה דעה סימן רצד: מה שהשוה כלאים לערלה להחמיר אפשר דהיינו מדחזינא דמר בריה דרבינא דהוא בתרא משוה ערלה לכלאים וכעין שכתב הר"ן ואף על גב דאיהו משוה להו לקולא אנן כיון דלא אפשר לאקושינהו לקולא מדרבי יוחנן דאמר הערלה הלכה למשה מסיני מקשינן להו לחומרא.
רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק י הלכה יא : ספק ערלה וכלאי הכרם בארץ ישראל אסור, בסוריא והיא ארצות שכבש דוד מותר, כיצד היה כרם וערלה וענבים נמכרות חוצה לו, היה ירק זרוע בתוכו וירק נמכר חוצה לו, שמא ממנו הוא זה שמא מאחר, בסוריא מותר ובחוצה לארץ אפילו ראה הענבים יוצאות מכרם ערלה או ירק יוצא מן הכרם לוקח מהן, והוא שלא יראה אותו בוצר מן הערלה או לוקט הירק בידו. כלומר הרמב"ם החמיר גם כלאיים שלא יראנו לוקט.
בית יוסף יורה דעה סימן רצד: מה שהשוה כלאים לערלה להחמיר אפשר דהיינו מדחזינא דמר בריה דרבינא דהוא בתרא משוה ערלה לכלאים וכעין שכתב הר"ן ואף על גב דאיהו משוה להו לקולא אנן כיון דלא אפשר לאקושינהו לקולא מדרבי יוחנן דאמר הערלה הלכה למשה מסיני מקשינן להו לחומרא.
חו"ל - לקיחה מהגוי בודאי ערלה ולקיטה בידיים בספק
בית יוסף יורה דעה סימן רצד: והכי פירושא דמתניתין (לרמב"ם) ספק ערלה דהיינו כרם שהוא ספק אם עברו עליו שלש שנים אם לאו או כרם שהוא ערלה ודאי ופירות נמכרים חוצה לו ספק ממנו הוא ספק מכרם אחר, בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר ואין צריך לומר בחוצה לארץ. ואם הוא ודאי ערלה בחוצה לארץ יורד ולוקחמהגוי שלא ראהו בוצר וכו' ועל כרחך צריך לומר כן דאי לא תימא הכי כיון דקתני בסוריא מותר דמשמע דמותר ליקח מכרם שהוא ספק ערלה וכל שכן בחוצה לארץ מאי הא דקתני ובחוצה לארץ יורד ולוקח וכו' ומה שפירש רש"י (ד"ה ובלבד) דהא דקתני בסוריא מותר בשנלקט כבר אבל אינו אומר לו לכתחלה רד ולקוט אינו נראה ל הרמב"ם משום דלישנא דמותר סתמא לגמרי משמע דאי כפירוש רש"י לא הוה שתיק תנא מלמיתני הכי בהדיא הילכך משמע ליה לפרושי מתניתין כדפרישית וכתב תחלה חד גוונא דספק ערלה דשריא בסוריא דהיינו כרם שכולו ערלה ודאי וענבים נמכרות חוצה לו ואינו יודע אם ממנו אם מאחר מותר ובחוצה לארץ אפילו ודאי מותר והוא שלא יראנו בוצר והדר כתב גוונא אחרינא דספק ערלה דהיינו שכולו ספק אם עברו עליו שלש שנים אם לאו או שיש בו נטיעות ערלה וזקנות דבסוריא מותר ואין צריך לומר בחוצה לארץ ומשמע דכשכל הכרם ספק אם עברו עליו ג' שנים מותר ללקוט בידבחו"ל כך נראה לי לפרש דברי הרמב"ם ז"ל.
דרכי משה הקצר יורה דעה סימן רצד אות (ג) : וב מרדכי שם דף תר"ח ע"א (סי' תקב) כרם שהיו בו ד' נטיעות של ערלה ולא נודעו מקומותיהם ואסר מורי כל הכרם ולי נראה הלכה למעשה דהכל מותר ואפילו לאכול מן האשכולות במחובר לקרקע (=ללקוט ביד בספק בחו"ל) דספק ערלה מותר ואפילו כרם שכולו ערלה ואין בתוכו היתר יכול לקנות ענבים ממנו בחוץ מאותן שמביאין לו הגוי הואיל ואינו לוקט ממש עכ"ל וכן הוא דעת הרמב"ם פרק י' מהלכות מאכלות אסורות (הי"א) והאריך בית יוסף בפירוש דבריו אבל מדברי רבינו וה רא"ש בהלכות דערלה (סי' א) אינו נראה. דאין מותר לקנות אלא בספק ערלה ואף שם אסור ללקוט ביד:
דרכי משה הקצר יורה דעה סימן רצד אות (ג) : וב מרדכי שם דף תר"ח ע"א (סי' תקב) כרם שהיו בו ד' נטיעות של ערלה ולא נודעו מקומותיהם ואסר מורי כל הכרם ולי נראה הלכה למעשה דהכל מותר ואפילו לאכול מן האשכולות במחובר לקרקע (=ללקוט ביד בספק בחו"ל) דספק ערלה מותר ואפילו כרם שכולו ערלה ואין בתוכו היתר יכול לקנות ענבים ממנו בחוץ מאותן שמביאין לו הגוי הואיל ואינו לוקט ממש עכ"ל וכן הוא דעת הרמב"ם פרק י' מהלכות מאכלות אסורות (הי"א) והאריך בית יוסף בפירוש דבריו אבל מדברי רבינו וה רא"ש בהלכות דערלה (סי' א) אינו נראה. דאין מותר לקנות אלא בספק ערלה ואף שם אסור ללקוט ביד:
ספק הקרוב לודאי, לספק לחבירו בודאי ערלה בחו"ל
הר"ן על הרי"ף מסכת קידושין דף טו עמוד ב : דהכא אצטריך למשרי כל שנולד בו שום ספק בעולם ואף על פי שאינו כדאי להתיר במקום אחר דמשום הכי אמרינן (ברכות דף לו א) דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ ואפילו יחיד במקום רבים דכל ספקא שריא ואפילו קרוב לודאי ואפילו לספוקי להדדי נמי שרי ואילו בשאר איסורין ודאי עובר משום לפני עור.
ערוך השולחן יורה דעה סימן רצד : נלע"ד דזה שלא כתבו זה לאו משום דאין הלכה כן אלא משום דוודאי חכמי הגמ' כשעשו ספק הוה ספק גמור וכדין עשאו אבל למסור זה להלכה לרבים א"א כמובן שלא יעשו הספק כראוי וליהוי רק כי חוכא ואיטלולא ויפגעו בוודאי איסור ויש לדייק זה מהש"ס עצמו דלמה לו ללוי להגיד לשמואל שיעשה לו הספק אטו לא היה לו איש אחר שיעשה לו הספק אלא דה"ק ליה אם אתה תעשה לי הספק אוכל ולא אחר וכן ר"א ורבה סמכו רק זה על זה ולא על אחרים ולפ"ז מעיקר הדין השמיטו זה כנלע"ד ברור בס"ד.
בית יוסף שם: ואיכא למידק על הרמב"ם ורבינו למה לא כתבו דאפילו מי שיודע בפירות שהן ערלה מותר לספק לחבירו ולהאכילו וכדאמר ליה לוי לשמואל וכדעבדי רב אויא ורבה בר בר חנא (קידושין לט.) יש לומר דסבירא להו דהנך רבנן סברי כשמואל דאמר ערלה בחוצה לארץ הלכת מדינה היא אבל לרבי יוחנן דסבר הלכה למשה מסיני היא אסור:
ערוך השולחן יורה דעה סימן רצד : נלע"ד דזה שלא כתבו זה לאו משום דאין הלכה כן אלא משום דוודאי חכמי הגמ' כשעשו ספק הוה ספק גמור וכדין עשאו אבל למסור זה להלכה לרבים א"א כמובן שלא יעשו הספק כראוי וליהוי רק כי חוכא ואיטלולא ויפגעו בוודאי איסור ויש לדייק זה מהש"ס עצמו דלמה לו ללוי להגיד לשמואל שיעשה לו הספק אטו לא היה לו איש אחר שיעשה לו הספק אלא דה"ק ליה אם אתה תעשה לי הספק אוכל ולא אחר וכן ר"א ורבה סמכו רק זה על זה ולא על אחרים ולפ"ז מעיקר הדין השמיטו זה כנלע"ד ברור בס"ד.
בית יוסף שם: ואיכא למידק על הרמב"ם ורבינו למה לא כתבו דאפילו מי שיודע בפירות שהן ערלה מותר לספק לחבירו ולהאכילו וכדאמר ליה לוי לשמואל וכדעבדי רב אויא ורבה בר בר חנא (קידושין לט.) יש לומר דסבירא להו דהנך רבנן סברי כשמואל דאמר ערלה בחוצה לארץ הלכת מדינה היא אבל לרבי יוחנן דסבר הלכה למשה מסיני היא אסור:
ארץ ישראל | סוריא | חו"ל | |
א. ספק אם עברו עליו שלש שנים ב. יש בו נטיעות ערלה | אסור | רמב"ם: מותר רש"י: אם כבר נלקט מותר ולא אומר לו ללקוט | רמב"ם: מותר ללקוט ביד רא"ש: קונה מהגוי |
הכרם ודאי ערלה אך נמכר מחוץ לו | אסור | רמב"ם: מותר לקנות, כי ספק אינו ממנו. רא"ש: אסור, הכרם ודאי ערלה -דרכי משה . | |
לקחת מהגוי בכרם ודאי ערלה | אסור | רמב"ם: יורד ולוקח מהגוי ובלבד שלא יראנו בוצר |
שו"ע י: כרם שהוא ספק ערלה ספק עברו עליו ג' שנים בארץ ישראל, אסור; ובסוריא, מותר, ואין צריך לומר בחוצה לארץ שאפי' לוקט ביד מותר. גר"א. כרמב"ם. ולא כטור שהתיר רק לקחת מגוי (ואפילו רואים שבוצר) .
עמוד הקודםעמוד הבא