התחברות
None
סעיף יז
סעיף יז
בחו"ל הברכה והרכבה פטורה בערלה
הלכות קטנות לרא"ש (מנחות) הלכות ערלה : והתיר ר"י ז"ל לשתות יין מגפני העובדי כוכבים משום דאמר בפ"ק דקידושין (דף לט א) דספק ערלה מותר אבל בכרמים של ישראל בזו הארץ שישראל עובדין אותן ומבריכים בכל שנה והוא ידוע בכל שנה לא מצאתי היתר. ואני רואה שפשט ההיתר בכל אלו הארצות ואין משגיח בדבר. ותרתי אני בלבי אם אוכל למצוא שום היתר להציל רבים ממכשול. ומצאתי און לי בגמ' דסוטה פרק משוח מלחמה (דף מג א) גבי אלו חוזרין ממערכי המלחמה דקתני התם: "ולא חיללו פרט למבריך ומרכיב והא אנן תנן אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב. ומשני רבי יוחנן הא מני ראב"י היא ולאו אמר ראב"י כרם כמשמעו ה"נ נַטע כמשמעו נַטע אין מבריך ומרכיב לא "וא"כ לראב"י לענין ערלה נמי לא הוי מבריך ומרכיב בכלל ונטעתם דכתיב גבי ערלה ואין דין ערלה נוהג בהברכה והרכבה. ואף על גב דלית הלכה כראב"י לענין חוזרין ממערכי המלחמה אלא כסתמא דמתני' דקתני אחד המבריך ואחד המרכיב. מ"מ לעניין ערלה עבדינן כוותיה. כי פסק ר"י (ריש כיצד מברכין) דאין דין נטע רבעי נוהג בחו"ל כמאן דתני כרם רבעי. דקי"ל כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחו"ל. וא"כ לענין ערלה נמי בחו"ל נאמר ונטעתם נטיעה אין מבריך ומרכיב לא כראב"י:
הר"ן על הרי"ף מסכת ראש השנה דף ב עמוד א: ואנן לא נהיגינן השתא ערלה בהברכה ובהרכבה, וכתב הרמב"ן ... וכיון דקי"ל כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ לא נהגא ערלה בחו"ל בהברכה והרכבה כלל זהו דעת הרמב"ן ז"ל:
נטיעות ערלה שנתערבו מותר לבצור עם הכשרות
בבלי גיטין נד: תנן: נטיעה של ערלה ושל כלאי הכרם שנתערבו בנטיעות אחרות - הרי זה לא ילקט, ואם ליקט - יעלו באחד ומאתים, ובלבד שלא יתכוין ללקט בכוונת ביטול ; ר' יוסי אומר: אף המתכוין ללקט - יעלו באחד ומאתים. הא אתמר עלה, אמר רבא: חזקה אין אדם אוסר את כרמו בנטיעה אחת. וכן כי אתא רבין א"ר יוחנן: חזקה אין אדם אוסר את כרמו בנטיעה אחת. אין לך אדם נוטע ערלה בין שאר נטיעות בלא סימן ואוסר כרמו בשביל נטיעה אחת וכיון דלא שכיחא לא אחמור בה רבנן אבל נפילת איסור בהיתר שכיחא .
רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק טז הלכה כה : נטיעה של ערלה שנתערבה בנטיעות, וכן ערוגה של כלאי הכרם בערוגות, הרי זה לוקט לכתחלה מן הכל, ואם היתה נטיעה במאתים נטיעות וערוגה במאתים ערוגות הרי כל הנלקט מותר, ואם היו בפחות מזה כל הנלקט אסור, ולמה התירו לו ללקוט לכתחלה והיה מן הדין שאוסרין לו הכל עד שיטרח ויוציא הנטיעה והערוגה האסורה, שהדבר חזקה שאין אדם אוסר כרמו בנטיעה אחת ואילו היה יודעה היה מוציאה.
רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק טז הלכה כה : נטיעה של ערלה שנתערבה בנטיעות, וכן ערוגה של כלאי הכרם בערוגות, הרי זה לוקט לכתחלה מן הכל, ואם היתה נטיעה במאתים נטיעות וערוגה במאתים ערוגות הרי כל הנלקט מותר, ואם היו בפחות מזה כל הנלקט אסור, ולמה התירו לו ללקוט לכתחלה והיה מן הדין שאוסרין לו הכל עד שיטרח ויוציא הנטיעה והערוגה האסורה, שהדבר חזקה שאין אדם אוסר כרמו בנטיעה אחת ואילו היה יודעה היה מוציאה.
בית יוסף יורה דעה סימן רצד : ואיכא למידק הרי תקנו לדרים בחוצה לארץ אבל הדרים בארץ ישראל היאך יהיו מותרים לאכול ענבים ולשתות יין שהרי ספק ערלה בארץ ישראל אסור ומבריך ומרכיב בארץ ישראל אסור כרבנן דפליגי ארבי אליעזר בן יעקב וערלה אף בשל ע"א אסורה כמו שנתבאר? וי"ל דהא מילתא תליא בפלוגתא דרבי יוסי ורבנן בפרקא קמא דערלה (מ"ו) ומייתי לה בפרק הניזקין (גיטין נד: ) נטיעה של ערלה ושל כלאי הכרם שנתערבה בנטיעות הרי זה לא ילקוט ואם ליקט יעלו באחד ומאתיים ובלבד שלא יתכוין ללקוט רבי יוסי אומר אף יתכוין ללקוט ויעלה באחד ומאתיים והלכה כרבי יוסי משום דאמוראי מפרשי טעמיה וכן פסק הרמב"ם בפרק יו מהלכות מאכלות אסורות (הכ"ה) ועל פי זה יש להתיר א. דמסתמא לנטיעה אחת של ערלה יש מאתיים של היתר ב. ועוד יש להתיר מטעם אחר משום דקודם שיעברו שני ערלה אינם עושים פירות ואם עושים הם דקים וקלושים שאינם ראויים לעשות מהן יין אך למבריכים אם אינם פוסקים אותם מאביהם עד שהם נפסקים מאליהם (וא"כ מתחייבים בערלה לאחר שכבר נותנים פירות יפים) ואז ודאי עושה יין טוב צריכים אנו לטעם ראשון.
שו"ע י"ז: אף על פי שמנהג עובדי אדמה להבריך גפנים בכל שנה, מותר בחו"ל לשתות יין מגפני העובדי כוכבים, משום דספק ערלה מותר. שבחו"ל פוסקים כמקלים ולראב"י אין ערלה בהברכה אלא בנטיעה בלבד. רא"ש . ואפילו בכרמים שישראל עובדים אותם ומבריכים אותם בכל שנה, מותר, משום דמבריך ומרכיב אינו חייב בערלה אלא בארץ אבל לא בחוצה לארץ. הרא"ש כתב ההיתר בחו"ל גם לכרמי ישראל .
ויש למצוא היתר גם לבני ארץ ישראל ביין של כרמי העובדי כוכבים, משום דרובא דגפנים לאו ערלה נינהו ודי ברוב רגיל וראיה מיין שנמצא בכרם שכתבו התוס' שהותר מצד רוב וקרוב הלוך אחר הרוב. גר"א 15 . ואפילו בכרמים שידוע ודאי שיש בהם ערלה, יש להתירה משום דקודם שיעברו עליה שני ערלה אינם עושים פירות, ואם עושים, הם דקים וקלושים שאינם ראויים לעשות מהן יין. והלכה כר' יוסי בגיטין נד: שמותר ללקוט לכתחילה כשבטלים במאתיים כיון שאין אדם אוסר כרמו בשביל נטיעה אחת .
ויש למצוא היתר גם לבני ארץ ישראל ביין של כרמי העובדי כוכבים, משום דרובא דגפנים לאו ערלה נינהו ודי ברוב רגיל וראיה מיין שנמצא בכרם שכתבו התוס' שהותר מצד רוב וקרוב הלוך אחר הרוב. גר"א 15 . ואפילו בכרמים שידוע ודאי שיש בהם ערלה, יש להתירה משום דקודם שיעברו עליה שני ערלה אינם עושים פירות, ואם עושים, הם דקים וקלושים שאינם ראויים לעשות מהן יין. והלכה כר' יוסי בגיטין נד: שמותר ללקוט לכתחילה כשבטלים במאתיים כיון שאין אדם אוסר כרמו בשביל נטיעה אחת .
- ↩
ע"פ שו"ת מנחת יצחק חלק ז סימן צו