התחברות
None
סעיף א
סעיף א
ויקרא פרק יט : (כג) וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל:
ירושלמי ערלה פרק א הלכה ב : ערלה מאימתי הוא מונה לו? משעת נטיעתו.
ירושלמי ערלה פרק א הלכה ב : ערלה מאימתי הוא מונה לו? משעת נטיעתו.
הערלה אסורה בהנאה
בבלי קידושין דף נו עמוד ב : גמ'. בערלה מנלן? דתניא: ערלים לא יאכל - אין לי אלא איסור אכילה, הנאה מנין שלא יהנה ממנו, ולא יצבע בו, ולא ידליק בו את הנר? ת"ל: וערלתם ערלתו, לרבות את כולם.
האיסור בפרי ובטפל לו
משנה מסכת ערלה פרק א משנה ח : עַנְקוֹקְלוֹת פירוש ענבים שלקו עד שלא הביאו שליש ויש אומרים משהביאו שליש. רא"ש, הלכות קטנות ערלה סי' ז והחרצנים והזגים הקליפות שעל הענבים והתמד שלהם משרת פסולת הענבים קליפי רמון והנץ שלו פרח שעל הפטמא קליפי אגוזים והגרעינים אסורים בערלה ובאשרה ובנזיר ומותרין ברבעי כדתניא פרי אתה פודה ואי אתה פודה לא בוסר ולא פגים, רא"ש והנובלות ר"א ור' זירא חד אמר תמרא דזיקי תמרים שהרוח משירן. וחד אמר בושלי כומרי. תמרים שאינן מתבשלין באילן ונותנין אותו במחצלות להתחמם שיהו ראויין לאכילה. רא"ש ערלה ע"פ ברכות מ: . כלם אסורות:
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לו עמוד ב: וערלתם ערלתו את פריו - את הטפל לפריו,
ירושלמי ערלה פרק א ה: תני פרי אתה פודה ואין אתה פודה לענין רבעי לא בוסר ולא פגים.
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לו עמוד ב: וערלתם ערלתו את פריו - את הטפל לפריו,
ירושלמי ערלה פרק א ה: תני פרי אתה פודה ואין אתה פודה לענין רבעי לא בוסר ולא פגים.
דין הנובלות ברבעי
טור יורה דעה הלכות ערלה סימן רצד: והתמרים שאינם מתבשלים והענבים שלקו ואין נגמרין בבישולן כולן חייבין בערלה ופטורין מרבעיוכן משמע מדדרשינן פרי אתה פודה ואי אתה פודה לא בוסר ולא פגין, ב"י
רמב"ם על משנה מסכת ערלה פרק א משנה ח: והנובלות מכל מיני הפירות כשהן פגין אסורין בכל , כלומר בערלה וברבעי ובאשרה ובנזיר, וזה פשוט.
ב"ח יורה דעה סימן רצד : אבל בית יוסף עלה על דעתו דהרמב"ם מחייב ברבעי תמרים שאינן מתבשלין ורבינו פליג עליה וכן כתב בשולחן ערוך (ס"א) שתי סברות בזה ולפע"ד נראה דלא דק דליכא פלוגתא בהא דפשיטא דאינו חייב ברבעי אלא תמרי דזיקא אבל תמרים שאינן מתבשלין פטורין מרבעי. ואמוראי לא פליגי אלא בנובלות תמרה דדמאי ואיכא למאן דאמר דתמרי דזיקא כיון דאינן חשובות רובו הפקר הילכך פטורין מן הדמאי וכן פירש הרמב"ם במשנה ריש דמאי וכן פסק ריש פרק י"ג מהלכות מעשר.
רמב"ם על משנה מסכת ערלה פרק א משנה ח: והנובלות מכל מיני הפירות כשהן פגין אסורין בכל , כלומר בערלה וברבעי ובאשרה ובנזיר, וזה פשוט.
ב"ח יורה דעה סימן רצד : אבל בית יוסף עלה על דעתו דהרמב"ם מחייב ברבעי תמרים שאינן מתבשלין ורבינו פליג עליה וכן כתב בשולחן ערוך (ס"א) שתי סברות בזה ולפע"ד נראה דלא דק דליכא פלוגתא בהא דפשיטא דאינו חייב ברבעי אלא תמרי דזיקא אבל תמרים שאינן מתבשלין פטורין מרבעי. ואמוראי לא פליגי אלא בנובלות תמרה דדמאי ואיכא למאן דאמר דתמרי דזיקא כיון דאינן חשובות רובו הפקר הילכך פטורין מן הדמאי וכן פירש הרמב"ם במשנה ריש דמאי וכן פסק ריש פרק י"ג מהלכות מעשר.
איסור ערלה לעולם
ספרא קדושים פרשה ג סוף פרק ה ": שלש שנים"יכול בתוך שלש שנים הוא אסור ולאחר שלש שנים יהיה מותר תלמוד לומר"יהיה" . "שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל" .
גדר עץ מאכל
רמב"ם הלכות כלאים פרק ה הלכה כ: זה הכלל כל המוציא עלין מעיקרו הרי זה ירק וכל שאינו מוציא עלין הרי זה אילן.
בבלי ברכות מ. : היכא מברכינן בורא פרי העץ - היכא דכי שקלת ליה לפירי איתיה לגווזא והדר מפיק, אבל היכא דכי שקלת ליה לפירי ליתיה לגווזא דהדר מפיק - לא מברכינן עליה בורא פרי העץ אלא בורא פרי האדמה.
ונחלקו הראשונים בהבנת ההגדרה, מהי הגווזא שצריכה להמשיך להתקיים:
בבלי ברכות מ. : היכא מברכינן בורא פרי העץ - היכא דכי שקלת ליה לפירי איתיה לגווזא והדר מפיק, אבל היכא דכי שקלת ליה לפירי ליתיה לגווזא דהדר מפיק - לא מברכינן עליה בורא פרי העץ אלא בורא פרי האדמה.
ונחלקו הראשונים בהבנת ההגדרה, מהי הגווזא שצריכה להמשיך להתקיים:
- דעת רש"י – גווזא הוא הענף של העץ כך שצריך שהענף יהיה רב שנתי.
- שיטת הגאונים – גווזא היא גזע ולכן די שהגזע יהיה רב שנתי ואפילו אם הענפים מתחדשים משנה לשנה עדיין דינו כעץ.
- שיטת הרא"ש – כל שאין צורך לזרוע אותו כל שנה הוא עץ ואפילו מתחדש מעצמו מהשורש.
- הרמב"ם כתב 'כל המוציא עלין מעיקרו הרי זה ירק וכל שאינו מוציא עלין הרי זה אילן' ונחלקו הפרשנים לאיזו דעה דבריו מתאימים.
אמנם האחרונים הביאו קריטריונים נוספים שבספק ניתן לצרפם לגדר ירק:
- נותן פרי תוך שנה (חציל, פאפיה, פאסיפלורה) – רדב"ז, ברכ"י, רב פעלים, יחוו"ד, גרמ"א. אך לא לחזו"א.
- גזע חלול (חציל, פאפיה) - מהר"י חאגיז
- אינו מתקיים ג' שנים (חציל) - חזון איש והרדב"ז חולק
- כמות ואיכות הפירות מתמעטת עם השנים (חציל) – מהר"ם אלשיך
שו"ע א: הנוטע עץ מאכל ונטעתם כל עץ מאכל , מונה לו ג' שנים מעת נטיעתו ירושלמי ערלה, א, ב וכל הפירות שיהיו בו בתוך ג' שנים אסורין בהנאהשנאמר וערלתם ערלתו לעולם שנאמר"יהיה". ספרא. ואין להם פדיון ש"ך .,
בין עיקר הפרי בין הגרעינים בין הקליפות שנאמר"את פריו"את הטפל לפריו , כגון קליפי אגוזים ורמונים, והנץ שלהם והזגין והגרעינין של ענבים והתמד העשוי מהם והפגים והתמרים שאינם מתבשלים והענבים שלקו ואין נגמרים בבישולן , כולם חייבים בערלה ופטורים מרבעי (רא"ש, טור) דבנטע רבעי כתיב פריו ולא כתיב"את"ודרשינן פרי אתה פודה ולא מה שאינו פרי, ט"ז . ויש מי שאוסר תמרים שאינם מתבשלים אף ברבעי. (רמב"ם). ושלא כדת השיג עליו הב"ח ואדרבה איפכא קשיא לי למה כתב סברת הטור בסתם וסברת רמב"ם בלשון יש מי שאוסר איפכא הוי ליה למעבד דהא כל המפרשים הסכימו לדעת הרמב"ם וכ"נ עיקר. ש"ך ה.
בין עיקר הפרי בין הגרעינים בין הקליפות שנאמר"את פריו"את הטפל לפריו , כגון קליפי אגוזים ורמונים, והנץ שלהם והזגין והגרעינין של ענבים והתמד העשוי מהם והפגים והתמרים שאינם מתבשלים והענבים שלקו ואין נגמרים בבישולן , כולם חייבים בערלה ופטורים מרבעי (רא"ש, טור) דבנטע רבעי כתיב פריו ולא כתיב"את"ודרשינן פרי אתה פודה ולא מה שאינו פרי, ט"ז . ויש מי שאוסר תמרים שאינם מתבשלים אף ברבעי. (רמב"ם). ושלא כדת השיג עליו הב"ח ואדרבה איפכא קשיא לי למה כתב סברת הטור בסתם וסברת רמב"ם בלשון יש מי שאוסר איפכא הוי ליה למעבד דהא כל המפרשים הסכימו לדעת הרמב"ם וכ"נ עיקר. ש"ך ה.
קנה סוכר פטורים מערלה
רמב"ם הלכות ברכות פרק חהלכה ה: הקנים המתוקים שסוחטין אותן ומבשלין מימיהן עד שיקפא וידמה למלח, כל הגאונים אומרים שמברכין עליו בורא פרי האדמה, ומקצתם אמרו בורא פרי העץ, וכן אמרו שהמוצץ אותם קנים מברך בורא פרי האדמה, ואני אומר שאין זה פרי ואין מברכין עליו אלא שהכל,
שו"ת רדב"ז חלק א סימן תקסג : כן אני אומר לענין תרומה ומעשר שאין זו פרי לא של עץ ולא של אדמה שלא נקרא פרי אלא הגדל מן העץ או מן הירק אבל זה אינו אלא מים היוצאין מן העץ ולא נקרא זה פרי ומכאן למדתי שאפילו תימא שהוא עץ שאין זורעין אותו בכל שנה, אין נוהג בו ערלה דוערלתם ערלתו את פריו אמר רחמנא ולא המים היוצאים מעצו ואין זה דומה לדבש התמרים שזה יוצא מ פרי בעצמו שמתמעך ונעשה דבש אבל הסוכר הוא מים מן ה עץ בעצמו ומבשלין אותו עד שנקרש הילכך אין זה פרי ואין נוהגין בו לא תרומה ומעשר ולא ערלה.
עמוד הקודםעמוד הבאשו"ת רדב"ז חלק א סימן תקסג : כן אני אומר לענין תרומה ומעשר שאין זו פרי לא של עץ ולא של אדמה שלא נקרא פרי אלא הגדל מן העץ או מן הירק אבל זה אינו אלא מים היוצאין מן העץ ולא נקרא זה פרי ומכאן למדתי שאפילו תימא שהוא עץ שאין זורעין אותו בכל שנה, אין נוהג בו ערלה דוערלתם ערלתו את פריו אמר רחמנא ולא המים היוצאים מעצו ואין זה דומה לדבש התמרים שזה יוצא מ פרי בעצמו שמתמעך ונעשה דבש אבל הסוכר הוא מים מן ה עץ בעצמו ומבשלין אותו עד שנקרש הילכך אין זה פרי ואין נוהגין בו לא תרומה ומעשר ולא ערלה.