התחברות
None
סעיף י"ד
סעיף י"ד
מותר להחליף שדה ערלה עם שדה בוגר של גוי
רבינו ירוחם - תולדות אדם וחוה נתיב כא חלק ב : ישראל וגוי שלקחו בשותפות לנטוע כרם יכול ישראל לומר לגוי אפילו לא התנו מתחלה טול אתה שני ערלה ועבוד אותה באותן השנים ואני שני התר ואעבוד אותה דאיסור שליחות ליכא דאפי' ישראל יכול לעבוד בשני ערלה. ומשום שהישראל לוקח פירות שני התר כנגד שני ערלה כיון שהישראל אינו עובד בשני ערלה אינו נהנה מהם שכך הדין מי שעובד לוקח הפירות בשני' שעובד כך פשוט בעבודה זרה אבל אינו מחשב עמו לומר כך וכך פירות אכלת בשני ערלה כך וכך אטול אני בשני' מותרו'. מותר לומר לגוי בשני ערלה עבוד כרמי ותטול פירותיה וכן להחליף ולומר לגוי עבוד כרמי וטול פירותיה ותן כרמך לפי שעברו עליה שני ערלה ואעבדנה ואטול פירותיה כי העובד דינו שיטול הפירות. כך דקדקתי אני מההי' שכתבתי למעלה דישראל וגוי ושאלתי לרבותי על זה והסכימו על ידי.
דרכי משה הקצר יורה דעה סימן רצד אות (ד) : וכתב הכל בו (סי' צב ס א) גוי שיש לו אילן של ערלה אסור לישראל ללקוט ממנו לגוי אפילו בחנם לפי שישראל נהנה ממה שהגוי מחזיק לו טובה:
דרכי משה הקצר יורה דעה סימן רצד אות (ד) : וכתב הכל בו (סי' צב ס א) גוי שיש לו אילן של ערלה אסור לישראל ללקוט ממנו לגוי אפילו בחנם לפי שישראל נהנה ממה שהגוי מחזיק לו טובה:
שו"ע י"ד: מותר לומר לעובד כוכבים בשני ערלה: עבוד כרמי ותטול פירותיה, ותן לי כרמך שעברו עליה שני ערלה ואעבדנה ואטול פירותיה. כיון שהעובד דינו שיטול פירות. רי"ו.
כיצד דברי רי"ו שפסק בשותפות כרא"ש, שאין צורך להתנות מראש בערלה, מתיישבים לשו"ע שפסק כרמב"ם שמחמיר? עט"ז, ש"ך: דווקא בשותפות מחייב הרמב"ם להתנות בתחילה כי מצוי ששותף טורח בשביל חבירו. גר"א: ודוחק שעדיין הוא חליפי ערלה.
ט"ז: דהוה כמו מכירה שמוכר לו הקרקע שלו בשכר שנותן לו קרקע שלו לעבדה.
עמוד הקודםעמוד הבאכיצד דברי רי"ו שפסק בשותפות כרא"ש, שאין צורך להתנות מראש בערלה, מתיישבים לשו"ע שפסק כרמב"ם שמחמיר? עט"ז, ש"ך: דווקא בשותפות מחייב הרמב"ם להתנות בתחילה כי מצוי ששותף טורח בשביל חבירו. גר"א: ודוחק שעדיין הוא חליפי ערלה.
ט"ז: דהוה כמו מכירה שמוכר לו הקרקע שלו בשכר שנותן לו קרקע שלו לעבדה.