התחברות
None
סעיף ד
סעיף ד
מנין שנות ערלה לאחר קליטה
משנה ראש השנה א, א: באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי בית הלל אומרים בחמשה עשר בו:
בבלי ראש השנה ט: תנו רבנן: אחד הנוטע, אחד המבריך, ואחד המרכיב, ערב שביעית שלשים יום לפני ראש השנה - עלתה לו שנה, ומותר לקיימן בשביעית. פחות משלשים יום לפני ראש השנה - לא עלתה לו שנה, ואסור לקיימן בשביעית. ופירות נטיעה זו אסורין עד חמשה עשר בשבט, אם לערלה - ערלה, ואם לרבעי - רבעי. מנא הני מילי? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, ומטו בה משמיה דרבי ינאי: אמר קרא ובשנה הרביעית ' וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'' ובשנה החמישית 'וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ' , פעמים שברביעית - ועדיין אסורה משום ערלה, ופעמים שבחמישית - ועדיין אסורה משום רבעי.
רש"י: ואף על פי שאמרנו עלתה לו שנה אם חנטו בה פירות לאחר ראש השנה של שנה רביעית מיד - עדיין אסורין הן עולמית משום ערלה, שאף על פי שראש השנה תשרי לנטיעה - חמשה עשר בשבט ראש השנה לאילן, וזו כבר נעשית אילן , לפיכך אין שנתה מתחדשת לצאת מידי ערלה עד חמשה עשר בשבט, אבל משם ולהלן, אם יחנטו בה פירות - דין רבעי עליהם לאכול בירושלים, ובחמשה עשר לשנה הבאה יצאו מידי רבעי פירות החנוטים בה מכאן ואילך, לכך הועילו לה שלושים שלפני ראש השנה, שממהר התירה מחמשה עשר בשבט ועד ראש השנה .
בבלי ראש השנה ט: תנו רבנן: אחד הנוטע, אחד המבריך, ואחד המרכיב, ערב שביעית שלשים יום לפני ראש השנה - עלתה לו שנה, ומותר לקיימן בשביעית. פחות משלשים יום לפני ראש השנה - לא עלתה לו שנה, ואסור לקיימן בשביעית. ופירות נטיעה זו אסורין עד חמשה עשר בשבט, אם לערלה - ערלה, ואם לרבעי - רבעי. מנא הני מילי? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, ומטו בה משמיה דרבי ינאי: אמר קרא ובשנה הרביעית ' וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'' ובשנה החמישית 'וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ' , פעמים שברביעית - ועדיין אסורה משום ערלה, ופעמים שבחמישית - ועדיין אסורה משום רבעי.
רש"י: ואף על פי שאמרנו עלתה לו שנה אם חנטו בה פירות לאחר ראש השנה של שנה רביעית מיד - עדיין אסורין הן עולמית משום ערלה, שאף על פי שראש השנה תשרי לנטיעה - חמשה עשר בשבט ראש השנה לאילן, וזו כבר נעשית אילן , לפיכך אין שנתה מתחדשת לצאת מידי ערלה עד חמשה עשר בשבט, אבל משם ולהלן, אם יחנטו בה פירות - דין רבעי עליהם לאכול בירושלים, ובחמשה עשר לשנה הבאה יצאו מידי רבעי פירות החנוטים בה מכאן ואילך, לכך הועילו לה שלושים שלפני ראש השנה, שממהר התירה מחמשה עשר בשבט ועד ראש השנה .
זמן קליטה לנטיעה
משנה שביעית ב, ו: אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ר"ה ואם נטע או הבריך או הרכיב יעקור רבי יהודה אומר כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים שוב אינה קולטת רבי יוסי ורבי שמעון אומרים לשתי שבתות :
בית יוסף יורה דעה סימן רצד : וכתבו הרי"ף (ב: ) והרא"ש (סי' ב) גרסינן בפרק הערל (יבמות פג: ) אמרי בי רב משמיה דרב הלכה כרבי יוסי ואף על גב דשמואל פליג עליה קיימא לן (בכורות מט: ) הלכה כרב באיסורי וכן פירש הרמב"ם בפרק ט מהלכות מעשר שני ונטע רבעי (ה"י):
בית יוסף יורה דעה סימן רצד : וכתבו הרי"ף (ב: ) והרא"ש (סי' ב) גרסינן בפרק הערל (יבמות פג: ) אמרי בי רב משמיה דרב הלכה כרבי יוסי ואף על גב דשמואל פליג עליה קיימא לן (בכורות מט: ) הלכה כרב באיסורי וכן פירש הרמב"ם בפרק ט מהלכות מעשר שני ונטע רבעי (ה"י):
שו"ע ד: ג' שנים הללו אינם נמנים מיום ליום, אלא הולכים בהם אחר שנות העולם שהוא מתחיל מתשרי, ואם נתעברה נתעברה לערלה ולרבעי.
ופעמים שאינו אלא שתי שנים ומ"ד יום, ופעמים שהם יתרים על ג' שנים. כיצד?
נטע מקודם ט"ז באב , שנשאר עדיין מ"ד יום עד ר"ח תשרי חמשה עשר יום דאב שהוא לעולם מלא וכ"ט יום דאלול שהוא לעולם חסר. דקי"ל שלשים יום בשנה חשוב שנה לענין נטיעה אלא שאין נטיעה קולטת פחות מי"ד יום, ש"ך.- כר' יוסי רי"ף ורא"ש , כיון שהגיע ר"ח תשרי עלתה לה שנה ומונה עוד שתי שנים.
ואם נטע ביום ט"ז, ומיום ט"ז ואילך , מונה מראש חדש תשרי הבא ג' שנים שלמים.
ולאחר ר"ח תשרי של שנה רביעית, כל הפירות שיחנטו בו באילן שניטע קודם ט"ז אב. שו"ע סתם ה' קודם ט"ו בשבט יש להם גם כן דין ערלה א) שאף שתשרי ראש השנה לנטיעות חמשה עשר בשבט הוא ראש השנה לאילנות, רש"י, ט"ז. ב) דאילן גדל על רוב המים של שנה שעברה וכל שהוא חונט קודם חמשה עשר בשבט היינו מחמת יציקת מים שלפני ראש השנה ר"ן, ש"ך. אף על פי שנגמרים אח"כ . והנחנטים בו מט"ו בשבט של שנה רביעית עד ט"ו בשבט של שנה חמישית, נקראים רבעי. ולאחר ט"ו בשבט של שנה חמישית הם חולין גמורים כתב הרא"ש בהלכות ערלה יראה דהאידנא אין חניטה בשום אילן קודם חמשה עשר בשבט ולכן אין נזהרין בערלה אלא שלש שנים, ט"ז: . (אמנם היום בשסק, שקד, אפרסק ואתרוג עשויה להיות חניטה קודם ט"ו בשבט. מכון התורה והארץ)
ופעמים שאינו אלא שתי שנים ומ"ד יום, ופעמים שהם יתרים על ג' שנים. כיצד?
נטע מקודם ט"ז באב , שנשאר עדיין מ"ד יום עד ר"ח תשרי חמשה עשר יום דאב שהוא לעולם מלא וכ"ט יום דאלול שהוא לעולם חסר. דקי"ל שלשים יום בשנה חשוב שנה לענין נטיעה אלא שאין נטיעה קולטת פחות מי"ד יום, ש"ך.- כר' יוסי רי"ף ורא"ש , כיון שהגיע ר"ח תשרי עלתה לה שנה ומונה עוד שתי שנים.
ואם נטע ביום ט"ז, ומיום ט"ז ואילך , מונה מראש חדש תשרי הבא ג' שנים שלמים.
ולאחר ר"ח תשרי של שנה רביעית, כל הפירות שיחנטו בו באילן שניטע קודם ט"ז אב. שו"ע סתם ה' קודם ט"ו בשבט יש להם גם כן דין ערלה א) שאף שתשרי ראש השנה לנטיעות חמשה עשר בשבט הוא ראש השנה לאילנות, רש"י, ט"ז. ב) דאילן גדל על רוב המים של שנה שעברה וכל שהוא חונט קודם חמשה עשר בשבט היינו מחמת יציקת מים שלפני ראש השנה ר"ן, ש"ך. אף על פי שנגמרים אח"כ . והנחנטים בו מט"ו בשבט של שנה רביעית עד ט"ו בשבט של שנה חמישית, נקראים רבעי. ולאחר ט"ו בשבט של שנה חמישית הם חולין גמורים כתב הרא"ש בהלכות ערלה יראה דהאידנא אין חניטה בשום אילן קודם חמשה עשר בשבט ולכן אין נזהרין בערלה אלא שלש שנים, ט"ז: . (אמנם היום בשסק, שקד, אפרסק ואתרוג עשויה להיות חניטה קודם ט"ו בשבט. מכון התורה והארץ)
ספק בחו"ל לאחר חזקת איסור
שו"ת שיבת ציון סימן מט : הנה בדבר הספק בנטיעות שנטע בקיץ שנת תקע"ב לפ"ק, לכאורה הדבר פשוט שהפירות שגדלו באותן נטיעות בשנת תקע"ה מותרים אף שהוא ספק אם עברו ג' שנים או לא מ"מ הלא קיי"ל דספק ערלה בח"ל מותר וכתב הרמ"א בסי' רצ"ד סעיף ט' בהג"ה שכ"ש בכרם שהוא ספק ערלה שהוא מותר וכן פסק המחבר שם סעיף י' דכרם שהוא ספק ערלה מותר בסוריא ובחוצה לארץ וא"כ מותר לישראל עצמו ללקט מאותן פירות, ואפי' מאן דסבר דספק ערלה יורד ולוקח אבל לא יראה לוקט ולא ילקוט בעצמו זהו כשיש בודאי כרם של ערלה רק שהוא ספק אם הפירות מערלה או לא בזה יש לחלק בין לוקט ללוקח, אבל בספק אם יש כאן ערלה כגון בנדון דידן אין סברא לחלק, ובכל גוונא ספק ערלה מותר בח"ל שכן היא הלכה... וא"כ כוונת הרמ"א בהג"ה בסעיף ט' לבאר כוונת המחבר בסעיף י' שלאחריו דגם בספק ערלה אף שאיתחזק איסורא מותר בח"ל.
ג' ימים להשרשה בחו"ל
פתחי תשובה יורה דעה סימן רצד ס"ק: ועיין בתשובת חתם סופר סימן רפ"ו שצידד לומר דלענין ערלה בח"ל שספיקו מותר וכל המיקל כו' לא בעינן י"ד יום להשרשה וסגי בג' ימים קודם למ"ד יום שלפני ר"ה וסיים מ"מ להלכה אני אומר כן ולא למעשה.
עמוד הקודםעמוד הבא