התחברות
None
סעיף כח
סעיף כח
איו נכרי נאמן לאסור כשמשבח מקחו
בבלי יבמות קכב. : עובד כוכבים שהיה מוכר פירות בשוק, ואמר פירות הללו של ערלה הן פירות נטיעה הן וישנם משובחים מפירות אילן זקן, של עזיקה הן מפרדס מעוזק וגדר סביב לו לשומרו והיא שנת שביעית, של נטע רבעי הן - לא אמר כלום לאוסרם על כך אלא הלך אחר הרוב שזה משקר לא נתכוון אלא להשביח מקחו.
מוכר העצים קודם שיצאו פירות ערלה
בית יוסף יורה דעה סימן רצד- בדק הבית: כתב הרשב"א בתשובה (ח"א סי' אלף קכא) בשם הראב"ד דמותר למכור פירות ערלה שלא באו לעולם דאינו מוכר אלא מקום עצים ועצי ערלה שרו בהנאה.
אין קנין בפירות ערלה
וכתב רבינו האי האי מאן דזבין מחבירו מדברים האסורים בהנאה כגון פירות ערלה או הקדש לא קנה דלאו מידי יהיב ליה והביא ראיה לדבר.
אסור ללקוט פירות ערלה אפילו לצורך נכרי
וכתב עוד שם אם יש לגוי אילן של ערלה אסור ללקוט ממנו לצורך הע"א ואפילו בחנם לפי שישראל נהנה ממה שהע"א מחזיק לו טובה וגם אסור לישראל להשקות לע"א ממנו בין בשכר בין בחנם עכ"ל.
דמי ערלה אסורים למוכר בלבד מדרבנן
רבינו ירוחם - תולדות אדם וחוה נתיב כא חלק ב : ערלה וכלאי הכרם אם מכרן אין תופסין דמיהן מן התורה שאין תופסין מן התורה אלא שביעית וע"ז אבל כל שאר איסורי הנאה אין תופסין דמיהן. ומ"מ דמיהן אסורין לו מדרבנן, אבל לאחרים מותרים. ולו גם כן אסור לקנות מהן כלומר מדמיהן כלים ופירות אבל אם קנה מהן כלים או פירות בדיעבד מותרים כי הן חליפי חליפי ולא גזרו בהם רבנן. א"כ אם קדש אשה בדמיהן אף על פי שאסור לכתחלה לקדש באלו כמו שכתבתי בדין קדושין היא מותרת ליהנות בהן שאין אסורין אלא לו והיא מקודשת לו כך מוכח בקדושין. ובעבודה זרה. וכן כתב הר"אש וכן מוכח בנדרים. וי"מ דאפילו חליפי חליפין אסורין לו ולגבי אשה התירו לקדשה לכתחלה בחליפי חליפין וראשון נראה עקר.
שו"ע כ"ח: עובד כוכבים שהיה מוכר פירות ואמר: של ערלה הן, או של נטע רבעי הן, אינו נאמן, ואפילו אמר: מאיש פלוני לקחתים. גמ' יבמות קכב: שבא להשביח מקחו ורובם משקרים .
ביטול ערלה במינו בר' בשאינו מינו בס'
ש"ך יורה דעה סימן רצד ס"ק לו : נתבאר לעיל דערלה שנתערבה אינה בטלה אלא בר' והיינו במינו, ואז אפי' ביבש לא אמרי' חד בתרי בטל עד ר' אבל שלא במינו לעולם בטלה בס' כשאר איסורים:
עמוד הקודם