None

סעיף יח

סעיף יח

אילן שנקצץ ונשאר ממנו כלשהו* פטור

משנה שביעית א, ח : אילן שנגמם והוציא חליפין מטפח ולמטה כנטיעה פי' כאילו עכשיו נטען, רימב"ץ 16 מטפח ולמעלה כאילן זקן דברי ר"ש:
תלמוד ירושלמי (ונציה) מסכת שביעית פרק א דף לג טור ג /ה"ו : רבי שמעון ורבי ליעזר בן יעקב שניהן אמרו דבר אחד דאמר רבי שמואל בר נחמן רבי יונתן בשם רבי ליעזר בן יעקב הגומם את כרמו פחות מטפח חייב בערלה מפני מראית העין. דברי חכמים עד שיגום מעם הארץ .
רמב"ם הלכות מעשר שני ונטע רבעי פרק י הלכה יג : אילן שקצצו מעם הארץ והחליף חייב בערלה ומונין לו משעת קציצה.
הלכות קטנות לרא"ש (מנחות) הלכות ערלה : ול"נ הלכה כראב"י דמשנתו קב ונקי וגם ר"ש סבר כוותיה:
שו"ע י"ח: אילן שנקצץ וחזר וגדל מהשורש, אינו חייב אלא אם כן נקצץ מעל הארץ, ומונין לו משעת קציצה מפני מראית העין . אבל אם נשאר ממנו כל שהוא , פטור. כחכמים ורמב"ם ולא כראב"י ורא"ש שמחמיר בפחות מטפח מפני מראית עין כיון שהועמדו דבריו כשיטה 17 . והש"ך הסתפק לחשוש לראב"י לאסור עד טפח כיון שאפשר שאין דין 'שיטה' בירושלמי.
ש"ך יורה דעה סימן רצד ס"ק לא: אלא נראה דעת הרא"ש נכונה דלא אמרינן כל כה"ג שיטה היא אלא היכא דלא איפסקא הלכתא בהדיא כחד מינייהו או דלא אזלא סוגיא דעלמא כחד מינייהו... או אפשר דלא אמרינן כל כה"ג שיטה הוא אלא בש"ס בבלי אבל לא בש"ס ירושלמי... וצ"ע.

  1. ר' יצחק בן מלכיצדק מסימפונט חי בראשית המאה הי"ב, ונקרא ע"ש עירו סיפונטו שבדרום איטליה. היה בקשר עם ר"ת ואף שלח אליו שאלות. מאוחר יותר היו מתלמידי ר"ת שפנו אליו בשאלותיהם. ריבמ"צ כתב פירוש למשנה לפחות לסדר זרעים וטהרות, אך רק הפירוש על סדר זרעים שרד. בפירושו היסודי משווה ריבמ"צ את פירוש המשנה בבבלי עם הפירוש בירושלמי, ומפרש פעמים רבות את המשנה לפי הירושלמי. בין השאר הוא מפרש בשיטתיות את הלשונות הלועזיים שבמשנה. ר"ש משאנץ והמפרשים שאחריו השתמשו רבות בפירושיו.

  2. אין הלכה כשיטה - כשמנו בתלמוד את שמות החכמים העומדים באותה שיטה, בא הדבר ללמדנו, שאין הלכה כאותם החכמים וכאותה שיטה. טעם הדבר הוא, לפי שאם מונים את החכמים העומדים באותה שיטה, הרי זו הוכחה שהחולקים עליהם הם הרבים, ומנו את המיעוט כדי לקצר, ו"יחיד ורבים - הלכה כרבים".

עמוד הקודםעמוד הבא