התחברות
None
סעיף יא
סעיף יא
יין או ענבים הטמונים בכרם ערלה במקום ישראל
בבלי בבא בתרא כד. : ההוא חצבא דחמרא חביות יין דאישתכח בפרדיסא דערלה, שריא רבינא ולא חש שמא מכרם זה גנב היין זה . לימא, משום ד[לא – רש"י, רשב"ם, תוס' ] סבר לה דרבי חנינא! לילך אחר הרוב, אלא סובר רבינא לילך אחר הקרוב. וכאן בקרוב ישראל מצויים יותר מנכרים. שאני התם, דאי מיגניב מינה - אצנועי בגויה לא מצנעי. והני מילי חמרא, אבל עינבי מצנעי. הנהו זיקי נודות דחמרא דאשתכחן בי קופאי, שרנהו רבא. לימא, לא סבר לה לדרבי חנינא! שאני התם, דרובא דשפוכאי ישראל נינהו. ר' גרשום: לעולם רבא סבר לה כר' חנינא דודאי אזלינן בתר רוב והתם נמי איכא רוב ישראל ומש"ה שרינהו דרובא דשפוכאי כלומר רובן של אותה העיר שדורכין ושופכין יין ישראל נינהו ועל ידן הולך הכל. ואישתכח נמי בי גופני ישראל ודאי ישראל אצנעינהו ומותרין. וה"מ ברברבי, אבל זוטרי, אימור מעוברי דרכים נפול. ואי איכא רברבי בהדייהו, אימור באברורי הוה מנחי להשוות משא החמור.
חידושי הרמב"ןמסכת בבא בתרא דף כד עמוד א: וכתב ר"ח ז"ל דהנך עובדי דחצבא וזיקי מותר בהנאה ולא בשתיהולא מחוור לן .
רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק י הלכה י: חבית יין הנמצאת טמונה בפרדס של ערלה אסורה בשתייה ומותרת בהנייה שאין הגנב גונב ממקום וטומן בו, אבל ענבים הנמצאין טמונים שם אסורים שמא משם נלקטו והצניען שם.
טור יורה דעה הלכות ערלה סימן רצד : חבית של יין הטמונה בכרם של ערלה מותר שאין הגנב גונב בכרם זה וטומן בתוכו אבל ענבים שנמצאו טמונים בו אסורין שקרוב הדבר שגנבה ממנו וטמנה בתוכו
רא"ש מסכת בבא בתרא פרק ב סימן כא : כא א"ר חנינא רוב וקרוב הלך אחר הרוב ואף על גב דרובא דאורייתא וקורבא דאורייתא אפילו הכי רובא עדיף וכן הילכתא ומילתא דפשיטא הוא דתניא ובנמצא הלך אחר הרוב אפילו נמצא קרוב לנבילה אלא רבי חנינא אפילו קורבא דמוכח אתא לאשמועינן דאזלינן בתר רובא ואף על גב דאותביה רבי זירא לאו משום דפליג עליה אלא לישא וליתן כדי לברר דבריו.
סיכום דעות הראשונים ביין שנמצא בכרם שרוב סביבותיה ישראל
חידושי הרמב"ןמסכת בבא בתרא דף כד עמוד א: וכתב ר"ח ז"ל דהנך עובדי דחצבא וזיקי מותר בהנאה ולא בשתיהולא מחוור לן .
רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק י הלכה י: חבית יין הנמצאת טמונה בפרדס של ערלה אסורה בשתייה ומותרת בהנייה שאין הגנב גונב ממקום וטומן בו, אבל ענבים הנמצאין טמונים שם אסורים שמא משם נלקטו והצניען שם.
טור יורה דעה הלכות ערלה סימן רצד : חבית של יין הטמונה בכרם של ערלה מותר שאין הגנב גונב בכרם זה וטומן בתוכו אבל ענבים שנמצאו טמונים בו אסורין שקרוב הדבר שגנבה ממנו וטמנה בתוכו
רא"ש מסכת בבא בתרא פרק ב סימן כא : כא א"ר חנינא רוב וקרוב הלך אחר הרוב ואף על גב דרובא דאורייתא וקורבא דאורייתא אפילו הכי רובא עדיף וכן הילכתא ומילתא דפשיטא הוא דתניא ובנמצא הלך אחר הרוב אפילו נמצא קרוב לנבילה אלא רבי חנינא אפילו קורבא דמוכח אתא לאשמועינן דאזלינן בתר רובא ואף על גב דאותביה רבי זירא לאו משום דפליג עליה אלא לישא וליתן כדי לברר דבריו.
סיכום דעות הראשונים ביין שנמצא בכרם שרוב סביבותיה ישראל
ענבים | יין | |
ר"ח, רמב"ם | אסור | מותר בהנאה ולא בשתיה |
רמב"ן | אסור | מותר גם בשתיה |
רא"ש | מותר - ט"ז | מותר |
שו"ע י"א: חבית של יין הטמונה בכרם של ערלה, מותר כשאין לחשוש ליין נסך, ש"ך. שרוב הכרמים סביבותיה של ישראל, ט"ז , שאין הגנב גונב מכרם זה וטומן בתוכו. אבל ענבים שנמצאו טמונים בו, אסורים 10כרמב"ם. שכאן נמצאו כאן היו. אבל לרא"ש גם ענבים מותרים שלהלכה רוב וקרוב הולכים אחר הרוב כר חנינא, ט"ז שקרוב הדבר שגנבם ממנו וטמנם בתוכו.
- ↩
כתב הגר"א "ר"ל אף על פי שספק ערלה מותר"ונראה שהבין שדין זה דווקא בחו"ל. וכן ברדב"ז על הרמב"ם שם שהמעשה היה בחו"ל. ואכן רבינא היה מאמוראי בבל בדור השישי. אמנם בערוך השולחן הסביר את דעות הרמב"ם והטור במצא ענבים שאיסור הרמב"ם והשו"ע הוא בא"י והיתר הרא"ש הוא בחו"ל כך שלמעשה אינם חולקים. ולפי הסברו יוצא שהיתר יין בכרם לרמב"ם היא אפילו בארץ ישראל. ולפי דרכו אפשר להסביר שחומרת הרמב"ם בשתיית יין היא מכך שדין זה הוא בא"י אבל בחו"ל יתיר גם בשתיה כרמב"ן ורא"ש וגם בזה לא חולקים.