התחברות
None
סעיף ח
סעיף ח
ערלה נוהגת בחוץ לארץ מהלכה למשה מסיני
משנה מסכת קידושין פרק א משנה ט: כל מצוה שהיא תלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ ושאינה תלויה בארץ נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ חוץ מן הערלה וכלאים רבי אליעזר אומר אף מן החדש:
בבלי קידושין לח: תנן התם: החדש - אסור מן התורה בכל מקום, ערלה - הלכה , והכלאים - מדברי סופרים. מאי הלכה? אמר רב יהודה אמר שמואל : הלכתא מדינה הנהיגוהו הם עליהם בחוצה לארץ ; עולא אמר רבי יוחנן : הלכה למשה מסיני.... אמרי חריפי דפומבדיתא : אין ערלה בחוצה לארץ. שלחה רב יהודה לקמיה ד רבי יוחנן ; שלח ליה: סתום ספיקא ספיקו מותר ודאה אסור והיתר ספיקא סתמיהו להורות בהצנעה ואבד ודאה הואיל והן מקילין אל תתיר להם לספק זה אצל זה אלא אבד אותם הפירות בידים, והכרז על פירותיהן של אלו המקילין בה שטעונים גניזה, וכל האומר אין ערלה בח"ל - לא יהא לו נין ונכד משליך חבל בגורל בקהל ה'. ואינהו כמאן סברוה? כי הא דתניא: רבי אלעזר בר' יוסי אומר משום ר' יוסי בן דורמסקה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי, שאמר משום רבי יוחנן בן נורי, שאמר משום ר' אליעזר הגדול : אין ערלה בח"ל. ולא? והאנן תנן, רבי אליעזר אומר: אף החדש! תני: חדש.
בבלי קידושין לח: תנן התם: החדש - אסור מן התורה בכל מקום, ערלה - הלכה , והכלאים - מדברי סופרים. מאי הלכה? אמר רב יהודה אמר שמואל : הלכתא מדינה הנהיגוהו הם עליהם בחוצה לארץ ; עולא אמר רבי יוחנן : הלכה למשה מסיני.... אמרי חריפי דפומבדיתא : אין ערלה בחוצה לארץ. שלחה רב יהודה לקמיה ד רבי יוחנן ; שלח ליה: סתום ספיקא ספיקו מותר ודאה אסור והיתר ספיקא סתמיהו להורות בהצנעה ואבד ודאה הואיל והן מקילין אל תתיר להם לספק זה אצל זה אלא אבד אותם הפירות בידים, והכרז על פירותיהן של אלו המקילין בה שטעונים גניזה, וכל האומר אין ערלה בח"ל - לא יהא לו נין ונכד משליך חבל בגורל בקהל ה'. ואינהו כמאן סברוה? כי הא דתניא: רבי אלעזר בר' יוסי אומר משום ר' יוסי בן דורמסקה, שאמר משום רבי יוסי הגלילי, שאמר משום רבי יוחנן בן נורי, שאמר משום ר' אליעזר הגדול : אין ערלה בח"ל. ולא? והאנן תנן, רבי אליעזר אומר: אף החדש! תני: חדש.
ערלה אסורה גם משל גוי
ספרא קדושים פרשה ג סוף פרק ה : כי תבואו ונטעתם, פרט לשנטעו גוים עד שלא באו לארץ, או יכול שאני מוציא את שנטעו גוים משבאו לארץ, תלמוד לומר כל עץ6
תוספות קידושין לו ב: ראיות לחיוב ערלה בגוי
תוספות קידושין לו ב: ראיות לחיוב ערלה בגוי
- כל מצוה התלויה בארץ כו' חוץ מן הערלה והכלאים - בירושלמי פריך אמאי לא תני לה חלה ומשני לפי שאינה בעיסה של עובדי כוכבים ולא מיירי מתני' אלא בדברים הנוהגים בישראל ובעובדי כוכבים ... ומן הירושלמי שהבאתי יש להוכיח דערלה וכלאים נוהגים בשל עובדי כוכבים
- וכן משמע בפרק אין מעמידין (ע"ז דף לה: ) דקאמר התם מפני מה גבינות העובדי כוכבים אסורין מפני שמעמידין אותם בשרף של ערלה ומיירי בערלה של עובדי כוכבים דדוחק הוא לומר דמיירי בערלה של ישראל
- וכן משמע לקמן (דף לח: ) דקאמר ספק ערלה בח"ל יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט ועל כרחך מיירי בערלה דעובד כוכבים דאי בערלה דישראל הלא אסור למכור דדמי ערלה אסורין.
בית יוסף יורה דעה סימן רצד: וכן דעת הרא"ש (סי' סב) והר"ן (טו. ד"ה מתני') והמרדכי (סי' תקא) וסמ"ג (לאוין קמו נד ע"א). וכן כתב ר"ש בסוף ערלה (פ"ג מ"ט) וכן כתב הרשב"א בתשובה (ח"א סימן תשל"ד) וכן כתב הרמב"ם בפרק י' מהלכות מעשר שני (ה"ה) ואף על פי שבפירוש המשנה(ערלה פ"א מ"ב) כתב בענין אחר אין לסמוך אלא על מה שכתב בחיבור:
שו"ע ח': ערלה נוהגת בכל מקום משנה קידושין א, ט ובכל זמן גמ' שם לט. שרב אויא ורבב"ח שחיו לאחר החורבן נזהרו בה , בין בשל עובד כוכבים א. בירושלמי הסביר שדווקא ערלה וכלאיים מוזכרים במשנה כנוהגים בחו"ל ולא חלה כיון שהם נוהגים גם בגוי ב.איסור גבינת נכרים מוסבר שמעמידים בשרף ערלה, תוס' וכל הראשונים . בין בשל ישראל, אלא שבשל ארץ ישראל היא מן התורהכיון שלא נאמר דין 'כל יושביה' בערלה. ואפילו במקום כיבוש עו"מ. נטע הילולים ולא כמשנה למלך. הלכות הארץ 124. ובחוצה לארץ הלכה למשה מסיני כר' יוחנן בקידושין לח: .
הגה : ואסור ללקוט לנכרי פירות מאילן שלו שהוא ערלה, משום שנהנה במה שמחזיק לו הנכרי טובה על זה (כל בו וב"ה בשם א"ח). כמו בסימן קל"כ, ש"ך. ושם לעניין יין נסך נאסר כל שיש ליהודי הנאה מהיין או שרוצה בקיומו כגון לשמור לנכרי על היין ואפילו בחינם.
פתחי תשובה ז
עיין (בת' חתם סופר סימן רס"ו) שהעלה דערלה של עובד כוכבים בחוץ לארץ דרבנן בעלמא הוא ולא הל"מ אך סיים הואיל ואנו מדמין כו' כיון שלא מצאתי זה להדיא בקדמונים ע"ש]: ועוד הביא שם ראיות מהראשונים לסתור ולהוכיח שאינו דרבנן.
הגה : ואסור ללקוט לנכרי פירות מאילן שלו שהוא ערלה, משום שנהנה במה שמחזיק לו הנכרי טובה על זה (כל בו וב"ה בשם א"ח). כמו בסימן קל"כ, ש"ך. ושם לעניין יין נסך נאסר כל שיש ליהודי הנאה מהיין או שרוצה בקיומו כגון לשמור לנכרי על היין ואפילו בחינם.
פתחי תשובה ז
עיין (בת' חתם סופר סימן רס"ו) שהעלה דערלה של עובד כוכבים בחוץ לארץ דרבנן בעלמא הוא ולא הל"מ אך סיים הואיל ואנו מדמין כו' כיון שלא מצאתי זה להדיא בקדמונים ע"ש]: ועוד הביא שם ראיות מהראשונים לסתור ולהוכיח שאינו דרבנן.
- ↩
ואמנם גם במשנה ערלה א, ב נכתב"והעובד כוכבים שנטע ...חייב בערלה"אבל שם פרשו הראשונים"בשדה של ישראל"וממילא אין מכאן ראיה לנכרי שנטע בשדהו. והגרא הפנה כאסמכתא למשנה הזו ויתכן שכוונתו לתחילת המשנה שהיתר הנטיעות שהיו בביאתם לארץ הוא דווקא מצד שנטעו קודם ביאה ולא מצד שנטעו ע"י נכרים. וכן כתב בב"י "ומ"ש בנכרי שנטע בין לעצמו בין לישראל. הכי משמע קצת בירושלמי דלא ממעט אלא שנטעו גוים עד שלא באו ישראל לארץ"