התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר סימנים נבחרים בשולחן ערוך יורה דעה עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן לא
הרב יעקב חיים סופר
סימן לא
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] המוח יש לו ב' קרומים וכו' קרום העליון המחובר לגלגולת מבפנים וקרום התחתון הוא קרום הרך שהמוח מונח בתוכו. רש"י חולין מ"ה ע"א. כנה"ג בהגה"ט או' א' זב"ת או' א' חכ"א כלל ט"ו או' ו'.
סעיף קטן ב
ב) שם. המוח יש לו ב' קרומים זע"ז ניקב התחתון נקב מפולש טריפה. קרום התחתון הוא הדבוק במוח והוא רך ואם ניקב עד שהגיע למוח טריפה שזהו נקב מפולש שלו כיון שאין לו חלל וכמ"ש הר"ן בריש פ"ג דחולין דכל אבר שפוסל בנקיבה ויש לו חלל לא פסלי עד שינקב לחלל ואם אין לו חלל כגון קרום של מוח צריך שיהא הנקב מפולש יעו"ש וא"כ כיון שהגיע הנקב למוח נקרא נקב מפולש וטריפה. זב"צ או' ד'.
סעיף קטן ג
ג) שם. אבל אם ניקב העליון לבד כשרה. הגה. ויש מטריפין וכו' והכי נהוג אם לא במקום הפ"מ. ורש"ל פא"ט סי' י"א והב"ח אוסרים אפי' במקום הפ"מ יעו"ש. ט"ז סק"א. ש"ך סק"א. אבל הפר"ח או' א' כתב דהעיקר כדברי ההגה להקל בהפ"מ. וכ"כ התב"ש או' א' זר"א ח"ג בקיצור ה' טרפיות או' ה מחב"ר או' ג' זב"ת או' ד' חכ"א שם. בי"צ או' א' קומץ או' א' עיני הכהן סי' ג' או' א' זב"צ או' א'.
סעיף קטן ד
ד) ומיהו ה"ד בניקב בעלמא אבל אם עור העליון כולו או רובו לקוי אע"ג דהתחתון אין בו ריעותא כלל יש להטריף אפי' בהפ"מ. תב"ש סוף או' א' מש"ז או' א' בי"צ שם. קומץ שם. עיני הכהן שם. זב"צ או' ג'.
סעיף קטן ה
ה) והא דמכשירנן בהפ"מ בניקב העליון לבדו ה"ד בניקב ע"י חולי אבל בניקב ע"י קוץ אף בבהמה טריפה דיש לחוש שמא ניקב התחתון. שפ"ד או' ה' חי' רע"ק. גידולי הקדש או' א' מק"מ או' ב' זב"צ או' ה'.
סעיף קטן ו
ו) בעיר א' אירע שהשוחט פתח הגלגולת של בהמה גסה והוציא המוח מתוכה וראה בתוך הגלגולת יוצא מעצם הגלגולת פנימה עצם א' וארוך ופעמים כאורך שעורה ויותר בולט לצד המוח ועוקצו חד ורחב קצת בתחתיתו כחצי אצבע ובעליונו הוא מיצר והולך ושוב נמצא כי פעמים הרבה והעליתי שאין להצריך בדיקה אח"ז אם !לא כשאין הפסד כלל שיכול למכור כמו הכשרות משא"כ כשיש הפסד בטריפות שע"י הבדיקה אח"ז ממנעי ולא שחטי וחיישינן לפסידא ודוחקא דציבורא. ואם אירע שבדק ומצא הריעותא אין להחמיר ולומר שאין אנו בקיאין בבדיקה ושפיר בדקינן במראית העין ובמישוש כיון שהוא דבר ידוע שהוא מכוון כפי העוקצין ואף אם לא יכול לכוין המקום כנגדו בתחתון מ"מ יוכל לסמוך על בדיקה והסתכלות יפה בתחתון וקליפת העליון לא צריך אחר שכבר פשטה ההוראה דבניקב העליון לבד כשר בהפ"מ יש לסמוך עכ"פ שלא להצריך בדיקת העליון. אך אם ע"י עיון בתחתון נמצא בו נקב יש להטריף ואפי' נאבד קרום של מוח קודם בדיקה יש להטריף מספק שרגילות הוא שיהא ממלא כל הקדירה ויש לחוש כיון שהעצם ארוך כשעורה הגיע לתחתון וניקב בו ואף שבזה יש לצדד קצת אין לעשות מעשה להקל בזה. שו"ת בית אפרים יו"ד סי' ו' ובספרו יא"פ על הש"ע. פ"ת או' א' זב"צ או' ו' ואם ימצא בגלגולת בפנים לצד המוח בליטת עצם קטנה ואין בה עוקץ ולא חוד אינו מזיק דהקרום הוא קיים. זב"צ שם.
סעיף ב'
סעיף קטן ז
ז) [סעיף ב'] המוח עצמו שנרקב מעט ממנו או נתמעך וכו' כמו ומעיך וכתות דקרא והיינו רקבון אלא שהוא פחות מנרקב שהנרקב הוא שנעשה בשר המוח רך מאד כדם יותר קשה מעט והרמב"ם והטור זו אף זו קתני. שו"ג או' ח' זכ"ל חי"ד על סי' זה.
סעיף קטן ח
ח) שם. המוח עצמו שנרקב מעט וכו' ואפי' אם נחסר מעט מהמוח ע"י רקבון ומיעוך כשרה. ש"ך סק"ב. פר"ח או' ב' לה"פ או' ב' שפ"ד או' ב' ומשמע דוקא בנרקב ונחסר מעט הוא דכשרה. מיהו הפר"ת או' ב' כתב דבהיכא שנרקב יותר מחציו נראה דאסור ואם מרווח נמי טריפה יעו"ש משמע דאינו נאסר כ"א ברובו. וכ"כ הפליתי או' ג' דאינו נטרף אלא א"כ נחסר רובו יעו"ש. אבל הרב שע"ה או' ב' כתב כדברי הש"ך דדוקא בנחסר מעט הוא דכשרה יעו"ש וכ"כ הזב"ת או' ה' חכ"א כלל ט"ו או' ח' וכ"כ הרב זב"צ או' ז' דאנן מנהגינו כס' מרן ז"ל וכהוראת הש"ך והפר"ח דדוקא חסר מעט כשרה אבל הרבה אסור.
סעיף קטן ט
ט) שם. ואם נשפך כמים או כדונג טרפה. והיינו בענין שבחוט השדרה כיוצא בו אם מעמידין אותו לא היה עומד כדלקמן סי' ל"ב סעי' ג' כ"כ הטור. וכ"כ רש"ל פא"ט סי' י"ד. ש"ך סק"ג. לה"פ או' ג' בל"י או' ג'.
סעיף קטן י
י) שם. ואם נשפך כמים או כדונג טרפה. ואפי' במקצת ממנו טרפה. רש"ל שם. ש"ך סק"ב. פר"ח שם. פר"ת שם. לה"פ או' ב' זב"ת או' ו' חכ"א שם. זב"צ או' ח'.
סעיף קטן יא
יא) והא דאם נשפך כמים או כדונג טרפה כל זה אם הוא במוח הסמוך לקרום אבל אם נתמסמס באמצע באופן שהמוח מקיפו סביב כשרה. רש"ל שם. כנה"ג בהגב"י או' ט"ו. פר"ח שם. תב"ש או' ב' בי"צ או' ב' עיני הכהן סי' ג' או' ה' וכתב ודלא כהפר"ת או' ד' וכ"כ זב"צ או' ט' דלא כהפר"ת שאסר.
סעיף קטן יב
יב) שם. ואם נמצאו מים בתוך הקרום ונחסר מהמוח וכו' והחסרון ניכר אם היה חלל וגומא במוח שהיה בו המים או אם המוח נראה לעין שהוא קטן הכמות הרבה. שו"ת בית יהודה ח"א דף קי"ד ע"ב. מחב"ר או' ו' זב"צ או' יו"ד. ואפי' אם היה החסרון ניכר כנז' אם לא היו מגולין כשירה. עיני הכהן שם או' ח' ור"ל שלא היו מגולין כלל אפי' לקרום כשרה וכמ"ש בש"ע.
סעיף קטן יג
יג) שם. ואם נמצאו מים בתוך הקרום ונחסר מהמוח וכו' אבל אם המוח שלם בכל צדדיו ואחר שחתכו הראש והוציאו המוח נמצא בגלגולת מים קצת אין בזה איסור. ט"ז סק"ב. כנה"ג בהגב"י או' כ"א. פר"ת או' ג' שו"ג במחו' או' א' שו"ת אהל יוסף חי"ד סי' ח' וכתב ודלא כפר"ח. בית יהודה שם וגם כתב דלא כפר"ח. מחב"ר או' ז' ומיהו בפי' דברי הט"ז הנז' נחלקו אחרונים דהפר"ח או' ג' הבין דבריו דאם אין המוח חסר ונמצאו מים בין אם נמצאו בין קרום התחתון למוח בין אם נמצאו בין קרום התחתון לגלגולת כשרה ובשלפוחית טרפה. והתב"ש או' ג' דחה דבריו וכתב לפרש דברי הט"ז דאם נמצאו מים בין קרום למוח טרפה דאף דאנו רואין דהמוח הוא שלם מכל צדדיו מ"מ כיון דהמים בין מוח לקרום אין לדון בו דין מוח שלם שהרי במקום המים ליכא מוח דדרך המוח למלאות כל הקרום ועכשיו שיש מים בין מוח לקרום על כרחך חסר הוא אבל אם המים הם בין הקרום לגלגולת דוקא כשר כיון דהמוח שלם ובשלחופית אפי' כה"ג טרפה. והב"ד המש"ז או' ב' ומסיק כפי' התב"ש. וכ"כ זב"צ או' י"א דבעיר בגדאד יע"א נוהגין כהט"ז וכפי' התב"ש והוא דאם נמצאו מים או שלפוחית בתוך המוח והמוח חסר והוא מקיף המים או השלפוחית מכל צדדיו כשר ואם אינו מקיף טרפה כיון דנחסר מן המוח אבל אם המוח שלם מכל צדדיו ולא נחסר כלל אם המים נמצאו בין הקרום והגלגולת כשרה ובשלפוחית אף אם היא בין הקרום לגלגולת טרפה עכ"ד.
סעיף קטן יד
יד) שם. ואם נמצאו מים בתוך הקרום וכו' אפי' הם מים זכים. או"ה כלל נ"ד דין ח' עיני הכהן סי' ג' או' י"ב. זב"צ או' י"ב.
סעיף קטן טו
טו) שם הגה. וכן אם השלפוחית מונחת בין הקרום וכו' וכ"ש אם נמצא מים בין הקרום לגלגולת דטרפה. ש"ך סק"ד. וה"ד אם נחסר המוח אבל אם לא נחסר כשרה וכמ"ש לעיל או' י"ג יעו"ש.
סעיף קטן טז
טז) שם בהגה. היה ספק אם היה מכוסה וכו' ולא אמרינן נשחטה הותרה כמ"ש לקמן סי' ן' סעי' א' בהגה יעו"ש. ביאור הגר"א או' ו'.
סעיף קטן יז
טוב) שם בהגה. ע"כ יש ליזהר כשפותחין את הראש שיפתחהו בדרך שיוכל לראות וכו' וע"כ צריך ליזהר שלא לתלות להקל בנדנוד ספק משהו מגולה לקרום רק שיהיה נכסה הכל והכסוי יהיה שלם ומראהו ככל שאר מוח בלי שינוי. תב"ש או' ה' מק"מ או' ח' זב"צ או' י"ג.
סעיף קטן יח
חי) מעשה היה דבראש כבש א' היה שלפוחית מים והמוח היה מקיפו מכל צדדיו ובצד מן הצדדים מהמוח הנז' היה מראיתו משונה משאר המוח קרוב למראה כרכום והטריפו משום דסתם דברי הפו' שכתבו והמוח מקיפו מכל צד היינו מראה מוח ממש ולא כשינוי זה דזה חשוב כמוח נרקב וקרוב להבלות ולא מהני כסויו וכ"מ מלשון התב"ש הנז' זב"צ או' י"ד.
סעיף קטן יט
יט) והא דאמרינן דאם יש בו שינוי מראה אסור ה"ד בנידון זה שיש בו רעותא שהיה בו מים או שלפוחית אבל בסתם מוח דעלמא דאין בו ריעותא הגם דיש בו שינוי מראה ולא דמי לשאר בשר המוח מותר דהמוח לא נפסל בשינוי מראה אלא דוקא במסמוס. דע"ק או' א' זב"צ או' ט"ו.
סעיף קטן כ
ך) שם בהגה. ומ"מ א"צ לבדוק אחר זה דסמכינן ארובא ויכול להשליך הראש וכו' ומיהו היכא דיודע דבהמה זו יש לה ריעותא במוח כגון שראו שהיא מסבבת את ראשה שזה רגילות הוא בבהמה כשיש לה מים במוח אם השליך הראש או מכרו לנכרי הבהמה אסורה באכילה דכיון דאיכא ריעותא אסורה עד שתיבדק. ב"ח. ט"ז סק"ג. כנה"ג בהגב"י או' י"ט. פר"ח או' ו' לה"פ או' ח' בל"י או' ז' כריתי או' ו' תב"ש או' ה' מש"ז או' ג' ובשפ"ד או' ה' זב"ת או' י"ד. חכ"א כלל ט"ו או' יו"ד. בי"צ או' ד' קומץ או' ד' עיני הכהן שם או' יו"ד. תו"ז סי' ס"ט או' י"ג. ואף בהפ"מ אין להתיר. מח"ז שם. בי"צ בתה"ב או' ט' קומץ שם. זב"צ או' ט"ז. ועיין לעיל סי' ל' או' ל"ה.
סעיף קטן כא
כא) אם כבר פתח הראש אסור להעלים עיניו מלאותר אם יש שם מים. בית יעקב סי' פ"ד. לה"פ שם. בל"י שם. זב"צ או' י"ח.
סעיף קטן כב
כב) ראש של עוף אין אנו בקיאין בבדיקתן. בית יעקב שם. לה"פ שם. בל"י שם. וע"כ אם נמצא בהם מים בראשן או שלפוחית אסורין. זב"צ או' כ"ב. ונראה דה"ד בעוף קטן אבל בעוף גדול שהמוח שלו גדול ויוכל לראות אם המוח מקיף מכל צדדיו וליכא רעותא בקרום יש להכשיר ע"י בדיקה.
סעיף קטן כג
כג) שם בהגה. ויכול להשליך הראש או למכרו לעכו"ם בלא פתיחה. מדקדוק לשון מור"ם ז"ל משמע דוקא בכה"ג דלא אתי לידי תקלה שיתגלה הדבר שהיה בו מים אבל למוכרה לישראל דכשפותחה אפשר שימצא בה מים באופן המטריף ואפשר לבוא לידי תקלה דכבר נמכר הבשר ונתבשל וגם אפשר דנתערב הבשר לא התירו ולכן אם בא למכרו לישראל צריך לבודקו תחלה קודם מכירת הבשר. תו"ז שם או' י"ב. זב"צ או' י"ז.
סעיף קטן כד
כד) והא דאמרינן דיכול להשליך הראש א"צ להשליך כל הראש אלא יכול להפשיט הראש וליקח ממנו הלשון והלחיים ושאר בשר הראש ולא ישאיר ממנו רק הגלגולת שהקרום והמוח בתוכה ויניחנה סתומה וישליך אותה. זב"צ או' י"ט.
סעיף קטן כה
כה) כתב ביה"ל דבחודש תמוז נוהגין שלא לפתוח שום ראש מהדקות כגון גדיים וטלאים משום דשכיחי בהם מים וסמכינן ארובא אבל בשאר ימות השנה פותחין לראות ולא סמכינן ארובא. והתב"ש או' ה' כתב שלא ראה נוהגין כן ואיפכא מסתברא דהרוצה להחמיר יחמיר בחודש תמוז דכיון דשכיח הו"ל כסרכות הריאה דבעי בדיקה אבל בשאר ימות השנה הו"ל ככל י"ח טריפות דא"צ לבדוק אחריהם כ"א בדאיכא ריעותא. וכ"כ הבל"י או' ז' ומ"מ המנהג שאף בחודש תמוז מוכרין הראש שלם לעכו"ם ואין רואין אם יש מים בראש. מש"ז או' ג' וכ"כ זב"צ או' ך' דבעירם מחודש אדר עד השבועות ימצא זה המים במוח ואפ"ה מן הסתם אין חוששין לזה ומוכרין הראש לגוי בלא פתיחה דסומכין ארובא כמ"ש המש"ז דכן עיקר.
סעיף קטן כו
כו) ומיהו כל מקום דאיכא ריעותא בעי בדיקה. מש"ז שם. וכ"כ לעיל סי' ל' או' ל"ה יעו"ש.
סעיף קטן כז
כז) מעשה שהיה בתרנגול א' שהיה דרכו להיות סובב והולך בעיגול במרוצה כמה פעמים והיה חושש שמא הוא החולי שקורין שווינדי"ל. הנה בגוף הדין היה נראה דאין לחוש בזה כלל למים בראש דבלשון אחרונים הכל מבואר הסי' שמנענעת בראשה אבל לא ההיקף ולפ"ז היה נראה אם לא היה התרנגול מנענע בראשו אף שהקיף אין זה ראיה לשווינדי"ל ואין לנו להוסיף על הטרפיות וראוי לילך בתר רובא ובפרט אף אם היה שווינדי"ל נמי אין הטרפות ברור ומ"מ זה התרנגול הוי ספק טריפה. טוב טעם תשו' ה' ובעירנו מעשים בכל יום מטריפין לזה התרנגול וכן ימצא לפעמים בעירנו בתרנגולים שראשה וצוארה תעקום אותו לצד אחר ואם יבא אדם והחזיר את ראשה ביושר אינה יכולה אלא תחזור ותעקום את ראשה וגם אינה יכולה להלוך הילוך יפה וקורין אותה בערב"י מסקורא וזה יש לנו קבלה מן הראשונים שאוסרין אותה. זב"צ או' כ"ג.
סעיף קטן כח
כח) וקבלתי מחכם א' שקיבל מפי חכמים שכאשר נמצא מים בראש כבש א' דמיטרפה ביה ולא נודע מאיזה כבש הוא אז יש לבדוק בחוט השדרה של הכבשים דכל כבש שנמצא בו מים במוח שבראש כך יהיו מים בחוט הנמשך מן המוח לשדרה ותולין שהראש הוא מאותו כבש להתיר האחרות. ב"ח ססי' ק"א. והט"ז שם ס"ק ט"ו כתב דאין לסמוך על זה יעו"ש. אמנם הרב מטה יוסף ח"ב יו"ד סי' הששי כתב שהרה"ג אברהם ן' חנניה זלה"ה העיד שרבני שלוניק"י עבוד עובדא ע"פ הוראה זו וכן נמצא בקו' ישן כ"י יעו"ש. וגם הזב"ח או' י"ג כתב שהרב גו"א וז"ש פסקו לקבלה זו בספריהם יעו"ש. ודברי מטה יוסף הנז' הביאם המחב"ר או' א' וכתב וע"כ המקל לא הפסיד יעו"ש וכ"כ עיני הכהן סי' ג' או' ז' והחכ"א כלל ט"ו או' י"א כתב דאם הוא הפ"מ והוא גברא שמכיר בעצמו שלא יטעה בדמיונות אז יש לבדוק בחוט השדרה וכו'.
סעיף קטן כט
כט) נמצאו מים במוח הוא פלוגתא דרבוותא ואם הביאו הראש אחר שפתחו קרום של מוח אם הוא ספק אם המוח מקיף המים או לא יש להקל וכ"ש אם הוא ממון ישראל. הרדב"ז בתשו' ח"ה סי' שני אלפים רס"ה וזכרו מהריק"ש בהגהו' והסכים עמו בתשו' ס' אהלי יעקב סי' קי"ח וכיוצא בזה כתב מטה יוסף ח"ב יו"ד סי' הששי בשם הריב"ן אבל הפר"ח או' ג' דחה דברי הרדב"ז ומהריק"ש שאין הכרע בדברי הרי"ף והרמב"ם דבעינן שישפך כל המוח כמים יעו"ש וראוי לחוש שלא לעשות ספק מסברא זו שייחס הרדב"ז להרי"ף והרמב"ם. מחב"ר או' ה' עיני הכהן שם או' יו"ד. זב"צ או' כ"ה.
סעיף קטן ל
ל) מעשה בקצב ששחט בהמה א' ואחר שנבדקה כראוי והתחיל הקצב למכור הבשר נמצא במוח הבהמה טינר א' מבשר נרקב ולא נודע אם המוח היה מקיף את הטינר וכשרה או היה סמוך לקרום התחתון וטרפה כי המוח נחתך לחתיכות והטרפנו אותה בהמה מההיא דכתב הרב בהגה היה ספק אם היה מכוסה במוח או לא טרפה. אהל יוסף יו"ד סי' ל"א. מיהו הרב זב"צ או' כ"ו כתב דלמעשה צ"ע משום דהטינר בשום מקום לא חשיב ריעותא לא בריאה ולא בכבד ולא בשום מקום ומ"מ כתב אם הטינר הזה יש עוקץ חד בראשו יש להטריף עכ"ל אבל הנראה דזה דמי למ"ש בהגה סי' ל"ז סעי' ג' דבועה נגד טינרי טרפה דהטינרי קשה ומנקבת הבועה שכנגדה עכ"ד. והכא נמי אם לא יש מוח מקיף הטינר הרי הוא סמוך לעור התחתון של מוח שהוא רך מאד יותר מעור הבועה ומנקבו אפי' אין בו עוקץ כנז' וע"כ נראה דיפה כתב אהל יוסף להטריף כדברי מור"ם הנז'.
סעיף ג'
סעיף קטן לא
לא) [סעיף ג'] אם נמצא תולעת בקרום המוח וכו' כשרה ויש מי שאומר שאין אנו בקיאין בבדיקה וטרפה. הגה. והכי נהוג. וכל שנמצא תוך הקדירה אעפ"י שהמוח שלם ויפה וגם הקרומים שלמים ואין בהם לא רושם ולא קורט דם עכ"ז נהגו להטריף. שו"ג או' כ"א. זכ"ל חי"ד על סי' זה. זב"צ או' כ"ח. ודלא כרש"ל שדעתו להקל אם שני הקרומים שלמים בלא רושם. תב"ש או' ז' בי"צ בתה"ב או' יו"ד. עשרון או' ט' ואפי' בהפ"מ אין להכשיר. בל"י או' ח' בי"צ בתה"ב שם. מק"מ או' ט"ו.
סעיף קטן לב
לב) ואם לא נמצא רושם לא בעליון ולא בתחתון והתולעים מונחים בין קרום עליון לגלגולת יש להכשיר בהפ"מ. חכ"א כלל ט"ו או' י"ב. זב"צ או' ל'. מיהו ממ"ש באו' הקודם משמע דגם בכה"ג והפ"מ אין להכשיר וכ"כ מק"מ שם.
סעיף קטן לג
לג) ואם יש ריעותא במוח גופיה מעיד שתולע נקבה הקרום מפולש וטרפה ונ"מ לדידן דהוי ודאי טרפה. מק"מ או' י"ב. זב"צ או' כ"ט.
סעיף קטן לד
לד) שם. אבל אם נמצא חוץ לקדירה כגון בחוטם כשרה וכו' הדבר ברור דלא התיר אלא דוקא בלא נמצא קורט דם ולא רושם במוח אבל בנמצא בקרום של מוח רושם או ריעותא הא ודאי תלינן דניקב הקרום ויצא. כנה"ג בהגב"י או' כ"ז. פר"ח או' ט' בל"י או' ט' שפ"ד או' ח' זב"ת או' י"ט. חכ"א שם. עיני הכהן שם או' ט"ו זב"צ או' ל"א.
סעיף קטן לה
לה) שם. דתלינן שלא הגיע למוח מעולם. ואע"ג דפי התולעת לגבי חוץ ונראים הדברים שהיה על המוח כבר אפ"ה מותרת מטעם ס"ס דשמא נתהפך ולא הגיע שם מעולם ואת"ל הגיע שמא לא ניקב הקרום. ב"י בשם תה"ד סי' קס"ו. ומ"מ בדיקה בעי שיבדקו קרום של מוח ולא נמצא בו שום ריעותא ואע"ג דכתב הש"ע כאן ברישא שאין אנו בקיאין היינו בקדירה עצמה שלא להתיר משום בדיקה לחוד משא"כ כאן שיש עוד חדא לטיבותא שנמצא חוץ לקדירה שפיר סמכינן אבדיקה בזה. ט"ז סק"ד. לה"פ או' יו"ד. בל"י שם. פר"ת או. יו"ד וכתב דלא כפר"ח שכתב דלא בעי בדיקה. תב"ש או' ז' מש"ז או' ד' בי"צ או' ה' קומץ או' ה' זב"צ או' ל"ב.
סעיף קטן לו
לו) וכל זה אם הוא לפנינו בעי בדיקה אבל אם נאבד קודם הבדיקה וא"א לבדוק יש להכשיר. מש"ז שם. שה"מ או' ט' זכ"ל שם. בי"צ בתה"ב או' י"א. קומץ שם. תו"ז סי' ס"ט או' כ"ג. זב"צ או' ל"ג.
סעיף קטן לז
לז) וה"ה אם נמצא תולע תוך המוח יש להטריף אפי' לא נמצא ריעותא בקרומים ודוקא שאין המוח מקיף התולע מכל צד אבל כשנראה שמקיף מכל צד שפיר יש להקל בהפ"מ. תב"ש סוף הסי' מיהו המש"ז או' ד' כתב לפקפק בדברי התב"ש הנז' וסיים לדינא צ"ע. וכ"כ בס' מזמור !לדוד בסי' זה אע"ג שהתולע מבפנים בתוך המוח והמוח מקיפו מכל צדדיו טריפה ואף בנתמסמס קצתו שרי ע"י הקפת המוח הכא שאני דהתולע בודאי גרע טפי דחיישינן שהולך ומנקר וסופו שדי ליה תיכלא בכוליה וכיון שכן אין ללמוד בו היתר ממים או מנתמסמס עכ"ל. זב"ש או' י"ג. זב"צ או' ל"ה.
סעיף קטן לח
לח) ואין חילוק בדין זה שנמצא תולע במוח או בחוטם בין בהמה לעוף. או"ה כלל נ"ד או' ט' ב"ח סוף הסי' כנה"ג בהגב"י או' כ"ט. מק"מ או' י"ד. זב"צ או' ל"ד.
סעיף קטן לט
טל) תולע שנמצא בגלגולת כבש מבושל וראינו שהתולע נקב הקרומים אין ספק שאסור. זב"ש או' יו"ד. זב"צ או' ל"ו.
סעיף קטן מ
מ) לפעמים כשחותכים הקרניים נמצא בשורשם תולעים נ"ל דיש להכשיר ג"כ בבדיקה דהיינו לבדוק העצם אם אין נקוב במקום התולע וגם אם אין שם תולעים בקדירה סמוך לקרום אבל אם נמצא עצם שבקדירה נקוב יש להטריף כי אינו דומה אם נמצא התולע בחוטם דכשרה בבדיקה דהתם הוא רחוק מן המוח משא"כ הכא כיון דנקוב העצם וקרום המוח הוא סמוך לעצם ליכא למימר הכי דאין אנחנו בקיאין בבדיקת קרום של מוח. בי"צ בעמ"ז או' י"א. זב"צ או' ל"ז. ועיין לעיל סי' ל' או' ל"ה.
סעיף קטן מא
מא) אם מצאו תולעת ע"ג קדירה מבחוץ כשרה מטעם ספק ספיקא. שו"ג או' כ"ב. מחב"ר או' י"א. זכ"ל שם. עיני הכהן שם או' ט"ז. תו"ז שם או' כ"ה. זב"צ או' ל"ח.
סעיף קטן מב
מב) ראש כבש שנתבשל ונמצא במרק תולעת וידוע שיצא דרך נחיריו כשרה. תורת חסד סי' י"ג. שו"ג מחו' או' ה' מחב"ר או' י"ב. זכ"ל שם. עיני הכהן שם או' י"ז. תו"ז שם או' כ"ו. זב"צ או' מ'.
סעיף קטן מג
מג) ראש עז מבושלת ותחת העין תולעת אחת כשרה. שו"ג שם. מחב"ר או' י"ג. זכ"ל שם. עיני הכהן שם או' י"ח. תו"ז שם או' כ"ד. זב"צ או' ט"ל.
סעיף ד'
סעיף קטן מד
מד) [סעיף ד'] עצם שהמוח מונח בתוכו וכו' והפולין בכלל נידון כמוח וכו' ואמרינן בגמ' (חולין מ"ה ע"ב) שגם בעוף יש שני פולין הללו. ב"י. כנה"ג בהגב"י או' ל' פר"ח או' י"א. לה"פ או' י"ב. בל"י או' י"א. שו"ג או' כ"ד. עיני הכהן שם או' י"ט. תו"ז שם או' כ"ז. ור"ל דדין העוף כדין הבהמה לענין זה. וכ"כ לעיל או' ל"ח. וכ"כ עיני הכהן שם. תו"ז שם.
סעיף קטן מה
מה) שם. והפולין בכלל נידון כמוח וכו' פי' מוח כנגד הפולין. רש"י חולין שם. ש"ך סק"ט. פר"ח או' יו"ד. לה"פ או' י"א. בל"י או' יו"ד. שפ"ד או' ט' זב"ת או' כ"ב. בי"צ או' ו'.
סעיף קטן מו
מו) שם. ונקיבתו במשהו. כלומר נקיבת קרומו במשהו. ש"ך סק"י. פר"ח או' י"א. לה"פ או' י"ב. בל"י או' י"א. שפ"ד או' יו"ד. שה"מ או' יו"ד. שו"ג או' כ"ד. זב"ת או' כ"ד. בי"צ שם. חכ"א כלל ט"ו או' י"ג. עיני הכהן סי' ג' או' י"ט. זב"צ או' כ"ב.
סעיף קטן מז
מז) שם. ומשם ואילך נידון כחוט השדרה. ונקיבת קרומו ברובו כדלקמן בסימן שאח"ז. ש"ך ס"ק י"א. פר"ח או' י"ב. לה"פ או' י"ג. בל"י או' י"ב. שפ"ד או' י"א. שו"ג שם. זב"ת או' כ"ה. חכ"א שם. עיני הכהן שם.
סעיף קטן מח
מח) מעשה היה שהיה שלפוחית א' של מים בתוך הפולין עצמן ועוד היה יוצא קצת מן השלפוחית חוץ מן הפולין בתוך חוט השדרה אבל רובה היתה בתוך הפולין והיה המוח של הפולין מקיפה מכל צד אבל הקצת מן השלפוחית שהיה יוצא לחוט השדרה היה מגולה ואסרו מספק יען שזה נקראת אין מוח מקיפה מכל צד משום אותו קצת של השלפוחית שהוא יוצא לחוט השדרה היה מגולה. זב"צ או' מ"ג.
עמוד הקודםעמוד הבא