התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר סימנים נבחרים בשולחן ערוך יורה דעה עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן מה
הרב יעקב חיים סופר
סימן מה
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] בהמה או עוף שניטל האם שהולד מונח בה כשרה. והתו' חולין נ"ו ע"ב ד"ה איבעיא והפו' כתבו לר' חננאל בעוף טרפה וע"כ כתב הב"ח דיש להחמיר היכא דליכא הפ"מ. וכ"כ הש"ך סק"א. לה"פ או' א' בל"י או' א' תב"ש או' א' וכתב ודלא כהפר"ח. שפ"ד או' א' מחב"ר סוף או' א' ער"ה או' א' חכ"א כלל י"ט או' א' ענ"ה סי' כ"ד או' א' זב"ש או' א' בי"צ או' ב' זב"צ או' א'.
סעיף קטן ב
ב) ובעוף המעי שהבצים מונחים בו הוא כמו אם בבהמה. ב"ח. פרישה או' א' לה"פ שם. בל"י שם. כריתי או' א' תב"ש שם. שפ"ד שם. חכ"א שם. בי"צ שם. זב"ת או' א' ועיין לקמן או' י"ב.
סעיף קטן ג
ג) שם. בהמה או עוף שניטל האם וכו' ואם יש ב' בבהמה כתב הכנה"ג בהגה"ט רסי' זה דלמ"ד דניקב טריפה לפי' הרמב"ן אם השתים דבוקות טרפה וגם לפי' הרשב"א כל שא"א לינטל אם לא תינקב השנית טרפה יעו"ש ונראה להכשיר מכח ס"ס ספק אם ניקב נמי כשרה והלכה כמ"ד ניטל כשרה וכ"ש ניקבה ואת"ל הלכה כמ"ד ניטלה כשרה אבל ניקבה טרפה ספק אם הלכה כרש"י וסיעתו דכל היתר כנטול היינו אף האחר והו"ל ניטלה וכשרה. מחב"ר או' ב' וכתב שכ"כ השפ"ד או' א' ברכ"י בשיו"ב או' א' וכתב שכן מסיק הכנה"ג בשו"ת בעי חיי סי' ס"ז להתיר בין כשהם נפרדות בין כשהם דביקות. זר"א או' קנ"ו. ענ"ה שם או' ג' תו"ז סי' ג' או' ה' מיהו הלב"ש בחי' דינים ליו"ד או' י"ח כתב דאין להכשיר אלא בהפ"מ.
סעיף קטן ד
ד) ומיהו אם נמצאו ב' בעוף יש להכשיר אף בהפסד מועט. שפ"ד שם. מחב"ר שם. אבל הער"ה או' ב' כתב דבעוף אם דבוקית זו בזו יש להחמיר שלא במקום הפסד. וכ"כ הלב"ש בחי' דינים ליו"ד או' י"ח. אכן אם א' גדולה וא' קטנה כשר גם באין הפ"מ אפי' הם דבוקים יחד מיהו אם א' מהם דבוקה באבר א' דמטריף בנקב כגון בדקין וכיוצא אין כשר אלא בהפ"מ בין שהגדולה דבוקה שם או הקטנה לב"ש שם. פ"ת או' א'.
סעיף קטן ה
ה) שם הגה. ויש מחמירין בניקב או נימוק ויש להחמיר אם לא במקום הפ"מ. וכן הסכים המחב"ר או' ו' ואו' ח' שה"מ או' ג' חכ"א כלל י"ט או' ב' בי"צ או' א' ענ"ה שם או' ה' זב"צ או' ד'. וכ"ה מנהג עה"ק ירושת"ו ושלוניק"י להחמיר. הרב פרי האדמה ח"ג דף מ"ד ע"ב. מחב"ר בקו"א או' ב' ענ"ה שם או' ו' זב"צ שם. והשו"ג או' ה' כתב דבשלוניק"י נוהגין לאסור בניקב או נימוק אפי' בהפ"מ. ענ"ה שם.
סעיף קטן ו
ו) שם בהגה. ויש להחמיר אם לא במקום הפ"מ. וכן בשעת הדחק יש להקל. שה"מ שם.
סעיף קטן ז
ז) נחתך קצת מן האם יש להכשיר אפי' בלא הפ"מ ודלא כחגורת שמואל או' ג' דמחמיר שלא בהפ"מ. מחב"ר או' ז' ענ"ה שם או' ז' זב"צ או' ה'.
סעיף קטן ח
ח) אם נימוק הולד בתוך שליא של בהמה אין להכשיר כ"א בהפ"מ. בל"י סוף או' ג' תב"ש סוף או' ב' מש"ז סוף או' א' מחב"ר או' ט' חכ"א שם. בי"צ שם. ענ"ה שם או' ח' תו"ז שם או' ג' קומץ כלל ה' או' י"ח. זב"צ או' ו' ועיין לקמן או' י"ב.
סעיף קטן ט
ט) תרנגולים שנמצאים בשליתן ביצים סרוחים וקרושים יש להכשיר. אמונת שמואל סי' י"ח. פר"ח או' ב' שה"מ או' ג' מיהו התב"ש שם כתב דאין להכשיר כ"א בהפ"מ וכ"כ ביה"ל או' א' בל"י שם. מחב"ר או' יו"ד. זר"א או' קנ"ז בי"צ או' ג' קומץ שם. זב"צ או' ז' וה"ה בשעת הדחק או בע"ש יש להכשיר. שפ"ד או' ג' מחב"ר שם. בי"צ בעמ"ז או' י"ד. ועיין לקמן או' י"א.
סעיף קטן י
י) במקומות שנהגו להתיר בביצים הנז' כהוראת הגאונים הרב אמונת שמואל והפר"ח אין להחמיר לאחרום והמחמיר לעצמו אף במקומות הנז' קדוש יאמר לו. מחב"ר או' י"א. זב"צ או' ח'.
סעיף קטן יא
יא) בעה"ק ירושת"ו ובארץ מצרים נהגו להתיר אם נמצאו ביצים קרושות כהוראת הרב אמונת שמואל והפר"ח. מחב"ר או' י"ב. וכ"כ השו"ג במחי' או' א' דכן עשו מעשה פעמים הרבה ובלבד שיהא האם שלימה עכ"ל והב"ד ענ"ה או' ט' תו"ז שם או' ט' וכ"כ הברכ"י בשיו"ב או' ב' בשם שו"ת קרית חנה סי' י"א שקבל מרבותיו שקבלו מרבותיהם להתור וכן דעת רבו המחבר שבו"י יעו"ש.
סעיף קטן יב
יב) נימוק הולד באם הבהמה שהיא השליא שהולד מונח בו או שנמצאו בעוף ביצים קרושים וסרוחים יש לבדוק להאם שלהם דאם לא נימוק יש להכשיר בהפ"מ אף בעוף ואם נימוק אזי בבהמה יש להכשיר בהפ"מ ובעוף יש להטריף אפי' בהפ"מ. קומץ כלל ה' או' י"ח. וכ"כ הבי"צ או' ב' דניקב וכ"ש נימוק האם של העוף שהביצים מונחים בה טריפה אפי' בהפ"מ.
סעיף קטן יג
יג) והא דאמרינן דניקב האם בעוף טרפה היינו המעיים שהשלל מונח בתוכו אבל לא השלל שהוא האשכול שהביצים בתוכו. מש"ז או' א' בי"צ בעמ"ז או' י"א.
סעיף קטן יד
יד) אם נמצא מחט תחיב בשלל של הביצים טרפה דחיישינן שמא ניקבו א' מאברים הפנימיים. או"ה כלל נ"א או' ט"ז. ב"ח בשם רש"ל. ט"ז סק"א. ביה"ל או' א' חכ"א כלל י"ט או' ה' זב"ת או' ב' ענ"ה סי' כ"ד או' ט"ו. בי"צ או' ג' זב"צ או' ט'.
סעיף קטן טו
טו) אם נשתנה מראית האם והיתה שחורה ושלקיה ולא חזרה למראיתה עכ"ז כשרה וה"ט דאעיקרא דשינוי מראה דפוסל י"א דה"ד כשראינו שנפל לאור כמ"ש לקמן סי' ב"ן ובניקב האם אי כשרה אי טרפה הוא מחלוקת והו"ל ס"ס. זכ"ל הלכות טרפיות על סי' זה. זב"ש או' י"א. ענ"ה שם או' ט"ז. זב"צ או' י"א ויש שם ט"ס.
סעיף קטן טז
טז) בהמה שהפילה ולד מת יכול לשוחטה בו ביום ולבדוק האם ואין בזה חשש כלל ודלא כהקצבים שיש להם קבלה להמתין עד ג' ימים. תו"ז שם או' ו' זב"צ או' י"ב.
סעיף ב'
סעיף קטן יז
טוב) [סעיף ב'] ניטלה שלפוחית שמי רגלים נקיים לתוכה כשרה ויש אוסרים. וכ"ה דעת כמה פו' לאסור ומשמע אפי' בהפ"מ והכי נקטינן. מחב"ר או' ט"ו. שה"מ או' ד' ענ"ה שם או' יו"ד. זב"צ או' י"ג.
סעיף קטן יח
חי) שם הגה. והכי נהוג להטריף אפי' בניקב. ויש לאסור בכל מקום אפי' לא נודע המנהג דאיסור זה תלוי באשלי רברבי. תב"ש או' ג' מחב"ר או' ט"ז וכתב וכן עיקר. ענ"ה שם או' י"א. בי"צ או' ד' קומץ שם או' י"ט. זב"צ או' י"ד.
סעיף קטן יט
יט) שורים המשתינים דם יש לבדוק בשלפוחית ואם לא ניקבה מותרים. לה"פ או' ד' בל"י או' ד' שפ"ד או' ה' מחב"ר או' י"ט. חכ"א שם או' ד' ענ"ה שם או' י"ד. זב"ש או' יו"ד. בי"צ שם. קומץ שם. וחד מן הראיות לזה דכל הגידים נקבצים לשם ונתלה הדבר שהדם בא מן הגידים שניתקו מעבודת פרך וכן נמצאו בספרי רפואות ומה"ט כתבו לעצור הדם לאדם ליקח סמרטוטין ולשרותם במים קרים מאד ולכרוך סביב גיד האמה ונעצר הדם בדוק ומנוסה. לה"פ שם. זב"צ או' י"ט.
סעיף קטן כ
ך) ואם לא בדק יש לאסור אפי' בהפ"מ. מק"מ או' ג' אבל השפ"ד שם כתב אפשר להקל בהפ"מ. וכ"כ מחב"ר או' ך' ענ"ה שם. בי"צ בעמ"ז או' ט"ז. קומץ שם. זב"צ או' ך'.
סעיף קטן כא
כא) ואם נמצא עוד איזה רעותא באלו המשתינים דם אעפ"י שעפ"י הדין כשר מ"מ בהצטרף חולי זה הו"ל תר"ל ויש להטריף. בל"י שם. מחב"ר או' כ"א ענ"ה שם. בי"צ בעמ"ז שם. זב"צ או' כ"א.
סעיף קטן כב
כב) פרות המשתינות דם יש לאסור החלב בחיים אם לא אחר שפסק ממנה הדם זמן גדול. מק"מ שם. אבל בשו"ת נחלת ישראל סי' ח' כתב דהחלב מותר בחיים וכתב שכמה גאונים הסכימו עמו. טו"ט תניינא סי' קנ"א. זב"צ או' כ"ב.
סעיף קטן כג
כג) שם בהגה. והכי נהוג להטריף אפי' בניקב. וכן בניטל יש להטריף. תו' חולין מ"ח ע"א ד"ה שלפוחית. לה"פ שם, בל"י שם.
סעיף קטן כד
כד) שינוי מראה בשלפוחית של מי רגלים אינו ס"ס וע"כ יש להטריף. דע"ק או' ד' זב"צ או' ט"ו.
סעיף קטן כה
כה) עוף אין לו כיס השתן ואם בטנה צבה וכשקרעוה אחר שחיטה זב ממנה מים זכים יש לבדוק במעיים ובריאה ובכל איברים שהנקב פוסל בהם ואם לא נמצא רעותא יש להכשיר. ב"ח בתשו' סי' זק"ן. והתב"ש או' ג' מגמגם בה ומסיק דאין להקל כ"א בהפ"מ. מחב"ר או' ח"י. ענ"ה שם או' י"ג. זב"ש או' ז' בי"צ בתה"ב או' ב' קומץ שם או' ך' זב"צ או' ט' ועיין לעיל סי' ט"ל או' שצ"ד.
סעיף קטן כו
כו) תרנגולת זו שנמצא בה מים בחלל שכתבנו שיש להכשיר בהפ"מ וכן בהמה שנמצא בה מים בחלל הגם שמותרת אחר הבדיקה מ"מ יש חשש סכנה לאכול ממנה. שבו"י ח"ב סי' ס"ה. בי"צ בתה"ב או' ג' קומץ שם. זב"ש או' י"ב. מק"מ סוף או' ג' וכתב ומנהגינו להודיע לשואל ופורש מעצמו משום סכנה ושמעתי כשהמים בשלפוחית אין חשש סכנה עכ"ל ואם המים הם אדומים או שחורים יש לחוש ואפי' הם בשלפוחית וכן מנהגינו. זב"צ או' י"ז. ומיהו מדברי המק"מ הנז' משמע דכל שהוא בשלפוחית אין לחוש ואפי' אם הם אדומים או שחורים וכ"ז אם היתה בטנה צבה ג"כ כמ"ש באו' הקודם. ומיהו נראה דלאו דוקא בטנה צבה אלא ה"ה אם הבני מעיים צבים ונפוחים.
סעיף קטן כז
כז) וכה"ג שמעתי על התרנגולים שרגליהם נפוחה אפי' בעצם התחתון שיש לחוש שבאו מחולי פדגר"א והאוכלם בא לידי חולי זה שהדבר מצוי לתרנגולים לכן שומר נפשו ירחק מהם. שבו"י שם. בי"צ בתה"ב שם.
סעיף קטן כח
כח) וכן בהמה שבחייה היו יוצאים מי רגלים תמיד ושוב נשחטה והיה מים בחלל הגוף יש להכשיר בהפ"מ בבדיקת כל האברים הפנימיים וגם הושט היטב שאין בהם רעותא והריאה צריכה נפיחה ואמנם קשה בדיקה זו מאד לעיין בכל אבר ואבר וגם בדיקת הריאה בזה צריך להניח כל הריאה בפושרין ולבדוק ולכן קשה מאד להקל אפי' בהפ"מ ויותר טוב להחמיר. נוב"י מה"ת יו"ד סי' כ"ה. פ"ת או' ג'.
סעיף קטן כט
כט) בהמה שהיה כיס השתן שלה דבוק בכוליא ונחסרה הכוליא עד מקום החריץ כשרה. זר"א יו"ד סי' ח' זב"ש או' ט' זב"צ או' כ"ג.
עמוד הקודםעמוד הבא